בדרך כלל אזכרת השנה נקבעת לפי תאריך הפטירה

כדי להבין פשר דבר, נפנה להפטרת הפרשה, שם מוכיח הנביא את בני ישראל בדור החרבן ואומר "בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי". איך מגיעים לרמה כזו נמוכה של אנושיות – לכפור בטובה? ממשיך הנביא ומלמדנו חידוש גדול: "עמי לא התבונן"

לרגל מלאות חמישים שנות אור לירחון "אור תורה", יצאנו לשרטט קוים לדמותו של הירחון המיתולוגי שעל שלחנו מסובים זה כיובל שנים (התשכ"ח-התשע"ח) רבנן ותלמידיהון מכל גווני הקשת * בראיון מפתיע ונדיר עם עורכו האגדי של הירחון הוותיק זה חמשה עשורים – רבי ישראל כהן שליט"א, מגלה הרב העורך סודות כמוסים משולחן עורך, מספר על קורותיו של הירחון, על ייחודיותו, ובעיקר מגלה את סוד הצלחתו * ליהודים היתה אורה, זה אור תורה *

“מה שהוא קטן הוא גדול ומה שהוא גדול

רק היום מחיה לא מניח אבל ביום הקבורה

יראת שמים| יותר ממה שאדם צריך ללמוד תורה

האם יש נשמה יתירה ביום טוב? | היכן

התורה מלמדת אותנו כלל צריך לכופף את היצר

מה אפשר לעשות במקרה ששכחו לשים את התקע

הולכים אחר יום המיתה ולא אחר יום הקבורה

הנה יש בזה ב' עיינים, אחד שהמיתה והקבורה

בעוון מה נורה למוות ראש ממשלה בישראל? |

בחזון עובדיה (חלק ג' עמוד ר')כתב שגם בשנה

כתב בספר אמונת חכמים להיזהר מאוד שלא תגרום

מורנו הרב צמח מאזוז שליט”א איך מצליחים ללמוד

והנה בית הכנסת "משהד" מלא וגדוש, בן-פורת-יוסף, במאות אנשים השותים בצמא את דברי פי קדשו של רבנו, מכל העדות ומכל החוגים: ספרדים תימנים ואשכנזים, כיפות סרוגות ושחורות, רבנים ודיינים וסתם עמך בית ישראל, והפה קולח כמעין המתגבר: חידושי הלכות, קושיות ותירוצים וסברות לאמיתה של תורה, מקורות בשפע לכל סברא ולכל קושיא, עם "הברקות" ובדיחות באמצע לעורר נרדמים (וסימניך "דברי חכמים בנחת נשמעים", ראשי תיבות בדחן) ומסקנא ברורה והחלטית כמעט מכל דין והלכה. בסביבות השעה 11 בערך עבר רבנו מהלכה לאגדה. אז יצאו רוב אברכי האשכנזים (הם באו רק בשביל הלכה) ואנו נשארנו עד 12:30 בערך. חזרתי הביתה אחר חצות, שאלה רעייתי שתחיה: איפה היית עד עכשיו? אמרתי לה: "חבל שהרב לא דרש את הדרשה שלו בבית הקברות, כי אז היינו עדים לתחיית המתים!"…

א. אם נסע עם המת וכבר גמרו לטפל

בפקודת האחד עשר הולכים אחר יום הקבורה, דהיינו