יש הרבה הלכות. בעיקר צריך לבדוק רבוע הבתים.

ראשי פרקים: מקור וגלגולן של התקיעות, איסור דיבור

ראשי פרקים: אכילת פת פלטר, גוי שבישל אצלו

ראשי פרקים: איסור אכילת שני תבשילים בסעודה מפסקת,

ראשי פרקים: דיני סעודה מפסקת, איסור אכילת שני

הלכות ברכות ראשי פרקים: בירך על תפלין או

1. אם כוונתך על הרצועות שמשתשלות מהראש, באמת

לפני השיעור: מעט מוסר מספר מסילת ישרים, תולדות

אין ברכותיך לבטלה כיון שבירכת גם על תפלין

עיין להרמב"ם בפרק י' מהלכות מלכים הלכה י'

הלכות והנהגות תשעה באב (דחוי) ראשי פרקים: לפני

מספיק שזה בחדר אחר. בית שכתב הרמב"ם פירושו

הנה אם שולט בשתי ידיו מפורש בשלחן ערוך

הרמב"ם נזהר מאד בלשונו בחיבורו שלא לתת מקום לטעות. הבהירות בניסוחו של הרמב"ם היא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה, אבל אני עומד כאן על הזהירות. כבר ראינו למעלה איך נמנע מלהעתיק דרשות מסובכות לפני הקוראים הפשוטים. והנה עוד דוגמא בהלכות תפלין (ספ"ד): "וכל הרגיל בתפלין מאריך ימים שנאמר ה’ עליהם יחיו". בגמ’ (מנחות מ"ד סע"א) כל המניח תפלין מאריך ימים, והרמב"ם שינה וכתב "כל הרגיל" מטעם המובן מאליו, שהרי כל העולם מניחים תפלין, והרבה מתים ר"ל בקוצר שנים, אבל הרגיל פירושו שמניח תפלין ברוב שעות היום.

ספר פרי אליעזר לא זכיתי שיבוא לידי רק

הרמב"ם בסוף הקדמתו לחיבורו הגדול כותב: "לפיכך קראתי שם חיבור זה משנה תורה, לפי שאדם קורא תורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה, ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם". בזה נבין כמה מקומות שהרמב"ם כותב דבריו בקיצור נמרץ ובזהירות מופלגת, בהתחשב בקוראים הפשוטים שחסר להם הקדמות ידועות בתלמוד.

הלכות תפלין מתוך המשנה ברורה | מה חשוב

בפ"ד מהלכות תפלין (הלכה כ"ג) "צונף הוא מצנפתו

*הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה שליט”א –

זקני הגאון הקדוש המקובל רבנו משה עידאן זצ”ל

הרה”ג רבי שלמה מועלם שליט”א מהספרים השימושיים ביותר

לרגל חנוכת הבית הגדול – שו”ת “בית נאמן”

נושאי ההלכה: א. קריאת עשר בני המן במגילה.

היכולת המופלאה של מרן זצ”ל לרדת אל העם

הלכה יומית מפי מרן ראש הישיבה הגאון רבנו מאיר מאזוז שליט”א, ההלכה נמסרת מפי מרן שליט”א בכל יום במהלך תפילת שחרית לאחר התחנון (כאשר בזמן זה ישנם המחליפים תפלין של רש”י לר”ת).