מאמרים
מסגולות לשונו של הרמב"ם
הרמב"ם בסוף הקדמתו לחיבורו הגדול כותב: "לפיכך קראתי שם חיבור זה משנה תורה, לפי שאדם קורא תורה שבכתב תחילה ואחר כך קורא בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה, ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם". בזה נבין כמה מקומות שהרמב"ם כותב דבריו בקיצור נמרץ ובזהירות מופלגת, בהתחשב בקוראים הפשוטים שחסר להם הקדמות ידועות בתלמוד.
קרא שאלה
מאמרים
חנוך לנער על פי דרכו – חלק ב’
מאמר זה חובר ע"י הרה"ג ר’ נסים חיים חזקיה חורי זצ"ל (מחבר ספר נחלת אבות על הש"ס, נתיבות התשל"ה), ונערך בתוספת מרובה ע"י מרן ראש הישיבה שליט"א (בליל כ"ג מנחם אב התשל"ד).
קרא שאלה
מאמרים
מנהג הלבושים בג’רבא
ידוע מנהגם של בני עיר התורה ג’רבא בדור הקודם, כשהיו עושים סעודת סיום מסכת, היה הרב המסיים או אחד מהתלמידי חכמים שבסעודה, אומר דברי תורה בדרך דרוש ורמז, על המשנה האחרונה (או הקטע האחרון בגמרא) של אותה מסכת, וקוראים לזה "לבוש", כלומר שמלבישים על המשנה פירוש שאינו כפשוטה. לקראת ערב פסח יום בו נערכים "שיא" של סיומי מסכת – ננסה לברר שורש מנהג זה.
קרא שאלה
מאמרים
מנהג שריפת "המן" – חלק א’
נהגו ישראל קדושים למחות זכרו של עמלק בליל הפורים, ע"י שעושים כמין דמות צורת "המן" ושורפים אותה קבל עם ועדה בקול רינה ותודה המון חוגג, לקיים מצוות "מחה תמחה את זכר עמלק". ומראים בזה שנאתינו לעמלק ודרכו הרעה, ונצחון המאמינים והבוטחים בה’. ובמאמר זה נברר ונבאר שורש יסוד מנהג זה
קרא שאלה
Google
