מאמרים
לא הבנתי שאלתך, מה בכך שלדעת כמה פוסקים
אין בזה סב"ל, כיון שגם לדעת מרן בסימן
אם בירך – ודאי שיקרא ג"כ, שלא תהיה
מה שעשו עשוי, ואין בכך כל חשש ברכה
אין כל בעיה לשיר נוסח תפילה, רק אין
1) המקור בפירוש רבנו חננאל פסחים דף ו'
מותר וחייב לענות אמן (עיין בספר ברכת ה'
מדברי המשנה ברורה (סימן יז סק"י) מבואר שכן
אפריון נמטייה ששם לבו לבדוק במקור. ואני בזמנו
1. בתונס ובעוד מקומות רבים נהגו לברך על
ודאי שלא יברכו הכהנים מחדש, ותהיה הברכה שבירכו
איסור ודאי שלא, אין בזה כל איסור, זה
המנהג בג'רבא לברך בר"ח על ההלל לקרוא את
יש רבים מרבני הספרדים שסוברים שלפי המציאות בדורנו
אין לספרדים בארץ ישראל לברך על ההלל בראש
א) ודאי שאחד מהמסובים חייב לשתות, שאם לא
לפי דעת הרד"א זוהי ברכה לבטלה כיון שחז"ל
מרן ראש הישיבה נר"ו דעתו להתיר (עיין באוצר
תן להם שינגנו – ואח"כ החזן חוזר מתחלה
כך היא נוסחתם, וכן ראיתי בסידור חמדת ישראל
זה לא שהתיקון למי ששכח זה לברך ברכה
טעמו של מרן הגרע"י זצ"ל הוא, שמכיון שלא
אם כבר ברכת ברכה אחרונה על הבשר, יש
מה שציין לבאר היטב, טעות סופר, וצריך לומר
תקון לעון נדה מבואר בספר לשון חכמים חלק
כלי נגישות