מתחת לבגדים, וכמ"ש הגאון הרב יצחק ברדא שליט"א

1. מדבריך ניכר שרק בדבר דאורייתא יש להחמיר.

אף שעל פי רוב נהגו שאבי הבן יהיה

הספר הוא ספר זכרון לבחור מהישיבה שטבע בים

רש"י היה זכרן מופלא ודרכם של זכרנים לפעמים

עיין בשו"ת יביע אומר ח"ב סימן ח' אות

אינני יודע פרטים. אצלנו נוהגים להחרים כל טיפות

1) מיון אינו בכלל בורר. כך רשום בזכרוני

כל יהודי בר מצוה יכול לצבוע. רק שיאמר

כתב הרמ"א בהגה בשלחן ערוך אורח חיים סימן

א) המיקל יש לו על מה שיסמוך. עדיף

מנהג זה מקורו טהור מספר היכל הקודש (סימן

בעבר שאלתי כעין זה למרן ראש הישיבה שליט"א

1. כך אנו נוהגים מימי אבא מארי הגאון

יש לנו שני תנכי"ם מדויקים קורן וברויאר. לפי

לשיטת רוב ככל הפוסקים ראשונים ואחרונים אין שום

הכל ראוי. כל מה שמזכיר ועוזר לזכרון –

אלו דברי הגמרא בכתובות (דף קי"א ע"א), ודברי

מהי הדרך המיוחדת לבני ישיבה לתשובה ולכפרת עוונות * כיצד חידושי תורה, מהווים קרבן ומזבח כפרה * איך יתכן שקבלה קטנה שהאדם מקבל תביאו לידי תשובה שלימה * ומה ההרגשה שצריכה להיות בימים הנוראים, בטחון או חשש * דברי חיזוק נפלאים מאת הגאון רבי מיכאל סגרון שליט"א, משגיח בישיבה גדולה "כסא רחמים" *