שאל את הרב

אם כוונתם לפיצה שעשויה עם בשר וחלב יחד אסור משום לפני עיור לא תיתן מכשול 
ואע"פ שישנם מקומות שאפשר לקנות בחנויות אחרות וגם יש שליחים אחרים מ"מ עדיין אסור (עיין בע"ז דף ו' ובשו"ת יבי"א ח"ב סימן ט"ו ע"ש)

נראה שאם תפסיד את הלימוד לפני התפילה בגלל הנץ וזה גורם לביטול תורה עדיף שתתפלל בשש ובתנאי שתזהר בימות החורף שהנף מאוחר שלא תתפלל קודם הנץ

איזה עשיר השמח בחלקו… בכל עת ובכל מצב ובכל תחום תמיד צריך להסתכל על מי שלמטה ממך ולשמח בחצי כוס המלאה, יש אנשים צעירים ממך ששוכבים ימים וחודשים בבית חלוים ועוברים טיפולים ויסורים קשים, ואע"פ שגם כבודו סובל שאינו יכול לעשות ספורט מ"מ צריך לשמוח בזה שאתה הולך וראוה ונושם ב"ה. ותנסה ענפי ספורט אחרים שאינם דורשים מאמץ גדול או שאינם מאמצים את האשכים כמו שחיה וכדו' וכמו כן תנסה ללכת לעוד רופא ותתפלל לפני כנסתך אליו שהשם ישלח לך ישועה. 
ועליך לזכור שספורט ושאר דברים הם רק אמצעי להרגע ולהשתחרר ע"מ שנוכל לעשות רצון ה' ביותר נחת ושמחה, אבל העיקר הוא לימוד התורה הקדושה ועשיית מצוות, ולכן תבחר לך שיעור תורה או תחום בתורה שאתה נמשך אליו ותשקיע ותתרכז בזה, והבטיחנו דוד המלך ע"ה פקודי ה' ישרים משמחי לב.
כ"כ תשדל לקרוא בספר חובת הלבובות שער הבטחון, ואם קשה לך תקרא ספר בגן האמונה, ולקרוא כמה מזמורי תהלים בכל יום, ולתת צדקה ושהשהם יתברך יושיע אותך בקרוב אכי"ר 

עיין בהגהות איש מצליח (סימן קמ"ב הערה 3) שלדעת מרן מחזירים את הקורא גם כשאין המשמעות משתנה, ולכן אפילו סיימו את העליה צרכים להחזירו וע"ש בהערה 1 ובבאה"ל.

חיפשנו ולא מצאנו את דברי הגר"י קאפח, ודברי הגאון ברכת ה' פשוטים וברורים. ואולי הכל תלוי בצורת ההכנה האם נעשה עם הרבה שמן או מעט, כפי ששמעתי מאחד מחכמי העדה התמנית. ואין כאן מקום להאריך.

אמת נכון הדבר שיש ענין להתפלל בעניים עצומות אבל כבר כתב הגאון הרי"ח הטוב בבן איש חי (שנה א' פרשת יתרו אות ט') שאם יודע בעצמו שיש לו כונת הלב יותר בהיותו מתפלל בסידור יתפלל מתוך הספר. עד כאן.
ונראה שאם יתפלל חלק בעניים עצומות וחלק בפקוחות יכוין פחות ובפרט שבסידורים ישנן כוונת השם אדון הכל וכיוצא בזה שכתב מרן בסימן ה' שיש לכוונם. ולכן נכון שיתפלל מתוך הסידור. ונראה שאין הבדל בין נשים לגברים בעיניים אלו שהרי הגמרא בברכות (דף ל"א סוף עמוד א' והלאה) למדה מחנה כמה וכמה הלכות בעניני התפילה ופסקום הפוסקים.

בסעיף ל"ד מדובר במחיצה שאינה מגעת עד התקרה (ולא אומרים גוד אסיק). מה שאין כן בסעיף נ"ט- עיין שם בהערות.

נראה שדעת מרן איסור ברכה לבטלה הוא מהתורה, שהרי בסימן רט"ו (סעיף ד') העתיק את לשון הרמב"ם דסבירא ליה הכי. וכן דעת מרן ראש הישיבה נר"ו כמו שכתוב בירחון אור- תורה (שנת התשע"ג בערך). ועיין עוד בספר ברכת ה' (חלק א' פרק א' הערה 9) מה שכתב בזה, ואין כאן מקום להאריך.

לגבי יעוץ לשלום בית, מרן ראש הישיבה בשו"ת מקור נאמן (חלק ב' סימן תשע"א) פסק במקרה דומה שאין לשם לכספי מעשר, אולם אם אין לכם אפשרות אחרת לשלם יש להקל על פי מה שכתוב שם בסימן תשצ"א עיין שם.
מצרכי מזון לבחורי ישיבות- מצוה גדולה לעשות כן כמו שכתוב במדרש תנחומא אם חפצת לעשות חסד עשה אותו על ידי עמלי תורה. וכן פסק מרן ראש הישיבה בשו"ת מקור נאמן (חלק ב' סימן תש"ס)עיין שם.

כתב מרן בשלוחנו הטהור (סימן תר"ח סעיף ע"א) תוספת מחול על הקודש אין לו שיעור ועיין במשנה ברורה (סימן רס"א סעיף קטן כ"ב-כ"ג) שהזמן שצריך להוסיף מחול על הקודש הוא לפחות מספר דקות. ואם כן אף על פי שכל שמוסיפים זמן גדול יותר מוסיפים במצות תוספת, מכל מקום אין להפסיד תפלה בציבור כדי לקיים הידור שבהידור במצוה אחרת, ולכן העצה היעוצה היא שתתפלל מנחה עם הציבור ואם הנך רואה שנשארו מספר רגעים לשקיעה ולא יספיקו לקבל שבת קודם השקיעה תקבל שבת אתה לבדך ודי בזה.