– שמעתי ממקור נאמן בשם הרב שמחה קוק (רבה של רחובות) שקוקה קולה כשרה בכל העולם. מאידך שמעתי לאחרונה מהרב בוטבול שאין זה נכון.
– למעשה נלע"ד שיש לחוש ולהחמיר, ומה שהביא כת"ר בשם הרב עובדיה להקל, לדעתי הדברים אינם מדוייקים, ולא מסתבר שהגרע"י ייקח אחריות על כשרות כל המשקאות בעולם.
לענ"ד יש להם דין תבשיל בשרי שהמנהג להמתין כמו בשר ממש וכמ"ש ביו"ד סימן פ"ט. שאדי המרק דינם כהתבשיל עצמו וכמו שמוכח מתשובשת הרא"ש ותשובת הריב"ש וכמו שהארכנו בזה בספרנו הוראה ברורה (בשר וחלב סימן צ"ב ס"ח בבאור הלכה הארוך)
אם האדים קרובים לכלים עד כדי כך שמרגישים שהחום של האדים מגיע לכלים הוא למעלה מ45 מעלות זה נחשב בשרי או חלבי. אבל אם הכלים בשקית שהאדים לא חודרים לשם ורק הכלים חמים אין שום בעיה.
תוציא את הפרפר והאוכל והכלי מותר, דהוי נותן טעם לפגם ומותר
נ"ט בר נ"ט הכוונה תבשיל פרווה שנתבשל בסיר בשרי או חלבי ורוצה לאוכלו עם המין השני, שאז יש כאן נ"ט בר נ"ט והיינו הבשר נתן טעם בסיר [וזה טעם אחד] והסיר נתן טעם באוכל הפרווה [וזה טעם שני] וזהו נ"ט בר נ"ט, ורוצה לאוכלו עם חלב. דעת מרן שמותר ונחלקו האחרונים (הבא"ח והגר"ע ועוד) אם מותר לבשל הפרווה לכתחילה בסיר בשרי ע"מ לאוכלו עם חלב, שהבא"ח מחמיר והגר"ע מתיר והארכנו בס"ד בדבר בספר הוראה ברורה להוכיח שכעשרה ראשונים מחמירים בזה וכ"ד דעת הרבה אחרונים והנלע"ד כתבתי.
לא שמעתי ונראה שדעת מרן רה"י להחמיר, ולפי מה ששמענו שגם הרב משה לוי זצ"ל היה מחמיר בזה.
בהליכ"ע ח"ז נראה שמי שמיקל יש לו ע"מ לסמוך.
אולם בסופגניות שכתב ביחו"ד (ח" ה סימן נ"ג) שיש צירוף שדעת ר"ת דינה כפת ומהני הדלקת האש גם לדעת מרן אפשר לסמוך להקל וכמו שפסקנו בעניותינו בהוראה ברורה (סימן קי"ב אות כ"ו ובשער הציון שם)
א. אם עבר כבר שליש בישול אין בעיה שגוי ירים את המכסה של הסיר.
ב. אין בעיה בחימום אוכל שוב אחר שנתקרר (בבשולי גוים סומכים על סברת האומרים שאין בישול אחר בישול גם בלח כמו שנתבאר כ"ז בספרנו הוראה ברורה סימן קי"ג)
ג. אם יודע הגוי שיתכן שתכנס לבית כגון שאין לך שעה קבועה לכניסתך ויצאתך אין בעיה בזה. וכן אם יצאת ולא אמרת לו שדעתך לשהות הוי כיוצא ונכנס וכ"ז בתנאי שלא סגר הגוי הבית עליו וכן אין לו מאכלי איסור בבית, שיכול להכניס לתוך מאכל הישראל.
ובדיעבד אם הנחת גוי בבית וסגר הדלת או שידע שדעתך לשהות, אם נראה שאין לו רווח להחליף כגון שאין משהו מיוחד בתבשיל של הישראל שיהיה סיבה לגוי להחליף את האוכל [בתנאי שלא מצוי מאכל איסור בבית] (ע"פ ש"ע סימן קי"ח ס"י וסי"ב)
אם רוצים להשתמש במגש לשאר דברים פרווה לדעת מרן אין צורך הכשר כמבואר בסימן צ"ג אבל לדעת הרמ"א אף לפרווה אסור. אבל אם רוצים להשתמש בו לבשר או לחלב (או פרווה לדעת הרמ"א) צריך להכשיר את המגש ואין להתחשב בנייר אפיה ככלי מפסיק
אולם אין צריך להכשיר המגש בליבון חמור כיון שנבלע בו בשר רק אחר כ"ד שעות וכיון שמן הדין המגש מותר ושאר דברים חשיב היתרא בלע וכמו שכתב החת"ס (יו"ד סימן ק"י) והובאו דבריו בפת"ש (סימן קכ"א סק"ז) וכ"ד הבא"ח בשו"ת רב פעלים (יו"ד ח"א סימן י"ט) ועוד, וסגי בליבון קל והיינו שיסיקו את התנור עם המגש הנ"ל בחום הכי גבוה של התנור למשך חצי שעה (ואם יש תכנית גריל עדיף להפעילה) ובזה המגש יוכשר לכל שימוש.
מרן רה"י נר"ו העלה להתיר כמבואר באור תורה (תשרי תשע"א סימן ו') ע"פ מ"ש בהלכות קטנות (ח"ב סימן ע') וכ"כ בקובץ בית לוי (סיון תשע"ח עמוד פ"ז בשם הגר"ש וואזנר להתיר
אם אתם רוצים לעשות מאפה חלבי ואח"כ בשרי יש לנקות את המכשיר מכל לכלוך, ותחממו את המכשיר בין זה לזה עד שיגיע לחום הגבוה שלו, ואז אפשר לאפות בו בשר.
ואם לא עשיתם את החימום הזה וניקתם המכשיר המאפה הפרווה בחזקת פרווה.
Google