אם מקפידים לחתוך רק דברים צוננים, ולפני שחותכים

מותר בלי חשש.

ודאי אסור מפני מראית העין ומסייע בידי עוברי

אם החשש הוא שעירבו העובדים בכפיות הללו עכשיו

העולם לא יודעים את גדולתו של רבי חי

מצוות התורה, בנוסף לחכמה העצומה הטמונה בהן, הן גם מלאות בסודות נשגבים המאירים בכל העולמות, ושורשיהן מגיעים עד למקומות העליונים ביותר. לפיכך, אין להתייחס לדיני התורה רק בראיה שכלית שמתקבלת על לב האדם, אלא יש לעשות את הדברים כפי ציווי ה’ גם אם ההגיון אינו מבין אותם.

למעשה, כל תהליך החדרת האמונה ביציאת מצרים היה בעקבות שאלת אברהם אבינו בברית בין הבתרים "במה אדע כי אירשנה?". אמירה זו, היה בה נדנוד של ערעור כלשהו בשלמות הביטחון (לפי דרגתו של אברהם אבינו), וכאן – בנסי יציאת מצרים בא הדבר על תיקונו.

למה שמעון ולוי לא הרגו רק את חמור

סולת הקמח המובחר I כשמרן ראש הישיבה חיפש

רש"י מבאר את טעם הכפילות "נתון תתן" – "אפילו מאה פעמים". ויש להבין איך אפשר לבקש מאדם לתת מאה פעמים ולומר לו "ולא ירע לבבך בתתך לו"?

לשחרית יכול לעלות כרגיל אבל במנחה אינו רשאי(והבושה

איך יכול להיות שלעתיד לבוא בתי כנסיות שבחו”ל

ערבים| מעשה בערב שהתנער מהערבות שנתן בטענה כי

 כן מסופר על אחד מגדולי הרבנים בבני ברק, שנשאל בדין זיעה באוכלין, ובאשר ידע כי בשו"ת יביע אומר חלק חמישי יש תשובה נפלאה בנדון, הסתגר בחדרו ולמד כל התשובה ואח"כ הורה לשואלו דבר. כן מסופר שאברך ספרדי נכנס למורה הוראה בישיבה ליטאית מפורסמת, וראהו מעיין בספר "טהרת הבית" לרבנו. שאלו: "כבודו מעיין בזה?!" ענהו: "לא אתם הפסדתם במחלוקת שבין הרבנים והמפלגות, אנחנו המפסידים"…

בהמה שנפצעה בתוך גופה ואינה יכולה להתקיים שנים

יישר כח על השאלה המקיפה, אנסה לענות בעזרת

אם הרבנות שם חזקה, ומקפידה שלא יהא חשש

כל בישולי הגויים אסורים הן מצד איסור בישולי

הנה נוסח שטר מכירת החמץ הוא סטנדרתי, ובודאי

מרן הגאון רבי עובדיה יוסף נר"ו בשו"ת יחוה

א) כדי לצלות כבד, יש תחילה לחמם את

שור חי בלאו הכי אינו בטל משום שבעלי

עיין במסכת סוטה (דף מח ע"א) גבי זִמְרַת