אין בזה חשש, ויש שקוראים כך. וכ"ש אם

לא ידוע לנו ולא מסתבר שהיה קראי 

זה לא מנהג ג'רבא. זה כתוב בכל הספרים

קריאה בשם של דודים | דירה ספוגה בתורה | המקום גורם | עצה לדחיין

מסכת חיים מופלאה של הרבצת תורה במסירות נפש

הקדמת הרב המחבר זצ”ל “פלא יועץ אל גבור

והוא מפעיל את ‘נשק יום הדין’, מנסה את כוחו בדרך מקורית משלו. חדל הוא לרגע מן המאמץ המחשבתי, נעמד בפנת החדר, פונה לחונן לאדם דעת, ובתחנונים מבקש בתפלה נרגשת מעומק לבו: "רבונו של עולם! אנא! התאמצתי בכל כוחי, כל אשר בכוחי עשיתי, חפץ אני בכל מאודי למצוא תשובה לקושיא. בלי יישוב אינני הולך לישון! מוכרח אני למצוא תשובה! עלול אני להפסיד תפלה ביישוב הדעת, אם לא אִישַׁן. אנא ממך, האר את עיני ביישוב אמיתי!".

לעכברים יש שני אויבים הרודפים אותם עד חורמה – החתול ובעלת הבית. החתול אורב עליהם לטורפם, ובעלת הבית מעוניינת להכחידם. אך הבדל גדול יש ביניהם: בעלת הבית לא רוצה בקיום העכברים ולכן היא רודפת אחריהם, ואילו החתול רוצה בקיום העכברים ושש לתופסם ולטורפם.

וכצפוי, המעשה עורר עליו התקוממות גדולה. אותם אנשים שהיה נוח להם בהמשך מעשי ההפקרות, הוציאו עליו לעז וטענו כי המניע לפעולתו לא היה חף מנגיעות אישיות, ומאחורי מעשהו עמד רצון להתבלט ולהראות קנאותו! והיה להם סימוכין לכך מהגנים המשפחתיים: סבו (יתרו) היה עובד אלילים (וכמו שכתב רש"י: "שהיו השבטים מבזים אותו, הראיתם בן פוטי זה, שפיטם אבי אמו עגלים לעבודה זרה, והרג נשיא שבט מישראל").

בן ובת גבי אביהם ואמם, או נכד ונכדה

כבר כתבתי בתשובה הקודמת שהרא"ם קדמון מאוד וחי

תיקון חטאות נעורים | טענת האומרים שתענית דיבור

אם הכלה תרגיש בהעדר הדודים שלה מן השמחה,

השם שקוראים לילד בעת המילה זה מן השמים

אדם שכתב נכסי לאדם פלוני ויש שני אנשים

נפסק בשלחן ערוך חושן משפט (סי' ל"ג סעיף

1. האיסור הוא משום הרהורי עבירה והסתכלות בנשים,

הפרדה, אנשים בשולחנות לבד ונשים לבד, צריך. מחיצה,

דודים לחתן ודודות לכלה. ואם יתעקשו לא לריב