הרב יצחק מאזוז | סדר הקדימה בברכות בקצרה

כל הקודם לחבירו מעלתו גדולה יותר ויש להקדימו:

באין ברכותיהם שוות, ברכה המבוררת קודמת תמיד. כגון אדמה ושהכל, לעולם ברכת בורא פרי האדמה קודמת, לפי שהיא ברכה מבוררת יותר (ש”ע סי’ ריא ס”ג).

וידוע הסימן באין ברכותיהם שוות – מג”ע א”ש^[1].

ובברכותיהם שוות, סדר הקדימה הוא:

שבעת המינים. זית, תמר, ענבים, תאנה ורמון.

שלם. והוא מצוי מאד, כגון בסקויט ופרוסת עוגה, רבים מברכים על העוגה הואיל וחביבה להם, ואינם יודעים שמעלת שלם גדולה ממעלת החביב. (כה”ח סי’ ריא אות ג, משנ”ב סק”ד).

חביב. ונקרא חביב, המין שרגיל להיות חביב עליו בדרך כלל, אע”פ שעתה חפץ יותר במין השני (ש”ע סי’ ריא ס”א).

נקי. קטן ונקי עדיף אפילו מחתיכה גדולה יותר. (משנ”ב סי’ קסח סק”ו).

גדול. וזה מצוי מאד, כגון שמונחים לפניו שני אגסים, יש לברך על הגדול יותר.

ארץ ישראל. פירות ארץ ישראל קודמים לפירות חו”ל.

ברכת אכילה ושתיה, קודמת לברכת הריח. (כה”ח סי’ ריא אות כח, וסי’ רטז אות ב. וכ”ה במשנ”ב).

פירות העץ ויש ביניהם תפוח, טוב להקדים תפוח, משום שנשתבחו בו ישראל שנאמר “כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים”.

וכן יש להקדים אגוז משום שנשתבחו בו ישראל שנאמר “אל גנת אגוז ירדתי”. (כה”ח סי’ ריא אות ז).

שבעת המינים ופרי שמברך עליו שהחיינו, בחזו”ע (עמ’ רעה) כ’ לברך על הפרי החדש. ועי’ בהלכה ברורה (עמ’ תקכו) שכ’ לברך על מין שבעה. וכן דעת מרן הגר”מ מאזוז שליט”א (או”ת אדר ב’ תשע”ו).

(נדפס בשו”ת חקרי הלכה חיו”ד סימן נה. מאת הרב יצחק מאזוז – מו”ץ ומחבר הספרים שו”ת “חקרי הלכה” ו”פסקי הלכות” ג’ חלקים)

לעילוי נשמת המנוח קובע עתים לתורה וירא ה’ מרבים אהרן כהן שהסתלק ביום שבת קדש ג’ שבט תשפ”ה

^[1] אם כי יש לציין בסימן מג”ע א”ש, במה שמקדים עץ לאדמה. שזה למנהג האשכנזים. אך לדעת מרן מלכא השלחן ערוך (סי’ ריא ס”ג) איזה שירצה יקדים. [ורק מהיות טוב הנכון להקדים העץ. וע”ע בהלכה ברורה].

עוד מוקדם בסימן זה ברכת הגפן לברכת העץ על שבעת המינים. וד”ז שנוי במחלוקת. אכן דעת הרמ”א כן, שמאחר והיין חשוב שקובע ברכה לעצמו בפה”ג חשובה וקודמת לשבעת המינים. וכ”פ הבא”ח (פ’ מטות ס”א) והכה”ח (סי’ ריא אות יח). וכ”פ מרן ראש הישיבה שליט”א באו”ת (שבט תשמ”ז) ושוב נדפס בספרו שו”ת בית נאמן ח”א (חיו”ד סי’ יב הע’ ג’). וכ”כ בס’ ברכת ה’ ח”ג (עמ’ רכט). ובס’ הלכה ברורה ח”י (עמ’ תקלט) הביא בשם הגאון ר’ אהרן דגן סיוע מהב”י לזה, ושראוי לנהוג כן. ע”ש. וע”ע בשו”ת יוסף לקח ח”א (סי’ ח’, ומועדים ח”ב סי’ לא).ומאידך דעת מרן הגר”ע יוסף בחזו”ע (עמ’ רעו) שאיזה שירצה יקדים.