האדם עץ השדה – מה אנו יכולים ללמוד מהאילן?

“כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה” (דברים כ’, י”ט).
פסוק זה מעורר פליאה – כיצד ניתן להשוות את האדם לעץ? הרי האדם יצור חי, חושב ומדבר, בעוד שעץ הוא דומם, נטוע במקומו, ויכולתו מוגבלת.

אולם הפסוק הזה אינו רק משל אלא יסוד עמוק בעבודת ה’. כפי שעץ גדל, מתפתח, מניב פירות וזקוק לתנאים מסוימים כדי לשגשג, כך גם האדם נדרש לעבודה רוחנית קבועה כדי לצמוח, להכות שורשים ולתת פירות טובים.

במאמר זה נעמיק בהשוואה בין האדם לעץ, ונגלה כיצד ניתן ליישם זאת בעבודתנו האישית והרוחנית.

1. עץ שורשי מול עץ שטחי – מהיכן האדם יונק את חיותו?

עץ ללא שורשים חזקים לא יחזיק מעמד. הרוח הראשונה שתבוא תפיל אותו, וגשמים חזקים ישטפו אותו ממקומו. לעומתו, עץ בעל שורשים עמוקים יכול לעמוד בסופות, משום שהוא מחובר לאדמה ונאחז בה היטב.

כך גם האדם – אדם שאין לו שורשים, שאינו מחובר לערכים, למסורת ולמקור חייו, עלול להישבר בכל אתגר. אולם, מי שמחובר היטב לעברו, למסורת אבותיו ולתורה הקדושה – יישאר יציב מול רוחות הזמן והשינויים החברתיים.

2. תהליך הצמיחה – לאט אך בטוח

אילן אינו גדל ביום אחד. הוא זקוק לשנים של השקעה, טיפוח והשקיה עד שהוא מתחיל להניב פירות. אין אפשרות לזרוע עץ ולמחרת ליהנות מפירותיו.

כך גם האדם – גדילה רוחנית דורשת סבלנות, התמדה ועבודה ממושכת. אדם לא נהיה תלמיד חכם ביום אחד, ולא בונה את אישיותו באופן מיידי.

כמו שאומרת הגמרא:
“אם אמר לך אדם: יגעתי ולא מצאתי – אל תאמין” (מגילה ו.).
ההצלחה הרוחנית דורשת השקעה, וכפי שהעץ גדל לאט אך בסופו של דבר נותן פירות טובים, כך גם האדם יראה תוצאות עם הזמן אם יתמיד בעבודתו.

3. פירות טובים – מדד האדם על פי מעשיו

הערך של עץ אינו נמדד רק בגובהו או ביופיו, אלא בעיקר בפירות שהוא מניב. אם העץ נותן פירות טובים – הוא נחשב לעץ משובח. אך אם פירותיו מקולקלים – אין כל ערך לגובהו או ליופיו.

כך גם האדם – לא די בחוכמה, בכישרון או בלימוד רב. השאלה המרכזית היא: האם הוא מניב פירות טובים? האם הוא משפיע לטובה על סביבתו?

חז”ל אמרו:
“העיקר הוא המעשה” (אבות פ”א, מ”ז).
אדם יכול להיות משכיל מאוד, אך אם אין למעשיו משמעות, אם הוא אינו משפיע טוב בעולם – מה תועלת בידיעותיו? כמו שעץ נמדד לפי פירותיו, כך האדם נמדד לפי מעשיו ותוצאות חייו.

4. עץ הנותן צל לאחרים – מידת החסד

יש עצים שלא רק נותנים פירות, אלא גם מספקים צל לנחות תחתיהם. אנשים יכולים לשבת בצלם וליהנות מהמנוחה שהם מעניקים.

כך גם האדם – עליו לא רק להשקיע בצמיחתו האישית, אלא גם לדאוג לזולת, להיות מקום מפלט לאחרים ולסייע למי שזקוק לעזרה.

חז”ל אמרו:
“עולם חסד ייבנה” (תהלים פ”ט, ג’).
האדם הגדול באמת הוא מי שמפנה מזמנו ומכוחותיו למען אחרים, שנותן צל ומנוחה לסובבים אותו.

5. עץ שנטעו במקום נכון – חשיבות הסביבה

אילן ששותלים אותו במקום שאינו מתאים לו, באדמה יבשה או ללא תנאים נאותים, יתקשה לצמוח ואף עלול לנבול. לעומת זאת, כאשר העץ נטוע במקום טוב, עם קרקע פוריה ומים, הוא גדל במהירות ובבריאות.

כך גם האדם – אדם שנמצא בסביבה שלילית, עם חברים לא טובים, יתקשה להתפתח מבחינה רוחנית. אך אם הוא נמצא בסביבה חיובית, מוקף באנשים יראי שמים ולומדי תורה – הוא יצמח ויגדל כראוי.

שלמה המלך כבר אמר:
“הולך את חכמים יחכם, ורועה כסילים ירוע” (משלי י”ג, כ’).
הסביבה קובעת רבות את גורלו של האדם.

6. עץ הנותן פירות גם לאחר שנים רבות – ההשפעה על הדורות הבאים

ישנם עצים שנותנים פירות במשך מאות שנים. עץ זית עתיק, למשל, יכול להניב פירות גם אחרי דורות רבים.

כך גם האדם – מי שמחנך את ילדיו לתורה ולמצוות, מי שמשאיר אחריו חותם של חסד ולימוד, מי שמשקיע בעולם הרוחני – פירותיו ימשיכו להניב גם אחרי מאה ועשרים שנותיו.

סיכום: מה אנו יכולים ללמוד מהאילן?

עץ הוא הרבה יותר מסתם צמח. הוא סמל לעבודת האדם, למידותיו, לצמיחתו הרוחנית ולהשפעתו בעולם.

ממנו אנו לומדים:
להשתרש היטב במסורת ובערכים.
לצמוח בסבלנות ובהתמדה.
להניב פירות טובים – מעשים טובים ותורה.
לדאוג לאחרים ולתת צל למי שזקוק.
לבחור סביבה מתאימה כדי לגדול נכון.
להשאיר אחרינו השפעה לדורות הבאים.

ביום ט”ו בשבט, כשאנו חוגגים את ראש השנה לאילנות, זהו זמן מצוין להתבונן בעץ ולהבין: אנו, כמו העצים, צריכים לצמוח כל הזמן, להשתפר, להשפיע ולשאת פירות טובים.

יהי רצון שנזכה לגדול ולהפריח את עולמנו בתורה, במצוות ובמעשים טובים, כשם שהעצים מביאים ברכה לעולם!