טיפה מחשבה

תקציר הענין: יתרו שומע את כל המאורעות ומגיע, עושים לו ארוחה, פותחים שולחן, הוא מתגייר, ולמחרת הוא רואה את משה רבנו יושב לשפוט את העם, בלי רגע לנשום, וכולם עומדים בתור מהבוקר עד הערב, אפשר לדמיין איך התור הזה נראה. והוא שואל את משה, מה זה הברדק הזה, משה רבנו אומר לו תשמע כאן המשפט זה דבר ה', זה לא משהו שאפשר לעשות חלטוריסטי או בערך, לכן רק אני חייב לענות בצורה המושלמת והמדויקת.

עונה לו יתרו: זה בלתי אפשרי להתנהל ככה – “לא טוב הדבר אשר אתה עושה, נבול תבול גם אתה גם העם הזה אשר עמך, כי כבד ממך הדבר לא תוכל עשוהו לבדך” – בצורה הזאת הכל כאן יקרוס. אתה לא יכול לנהל הכל לבד אתה חייב למצוא מכל העם שרי אלפים שרי מאות… אתה חייב לפזר את האחריות, להאציל סמכויות, אז זה לא יהיה מושלם, אבל זו הדרך היחידה, אי אפשר אחרת, “שמע בקולי איעצך, ויהי אלוקים עמך…” – זו העצה שלי תבדוק את העניין עם אלוקים. משה מקשיב בודק, מקבל אישור, ומבצע את כל מה שיתרו אמר אחד לאחד. זה כל הסיפור.

מה החשיבות שלו בכלל? בטח שלא מובנת הבהילות? המעניין הוא שלחלק מן הדעות, הסיפור הזה קרה בכלל אחרי מתן תורה, וגם אם זה קרה קודם, אפשר לכתוב את זה אחר כך, למה זה כזה חשוב הסיפור הזה, איך יתרו הגיע, מה היו השיפורים וההצעות בצורת המינהל התקין שהוא הציע, ואי אפשר להתאפק, חייבים להכניס את זה כאן ועכשיו, לפני שמדברים איתנו על מתן תורה.

כמו בכל דבר, יש כאן כמה תשובות, כלומר כמה וכמה לימודים חשובים ללמוד, אחד מהם בשם הרב “מיטב הגיון” שכתב, הטעם שבאה כאן פרשת יתרו, כדי שילמדו מכאן לימוד גדול, לבל יטעו אנשים לומר, שאפשר שמשה רבנו שהיה מחונן בחכמה רבה, ובבינה יתרה, ובעצה עמוקה, המציא, תיקן או סידר משהו מן התורה, מלבו ומרוחב דעתו, מבלי שנדע על כך או מבלי לקבל אישור.

לכן הקדימה התורה סמוך למתן תורה, את פרשת יתרו המתארת לנו איך יצא לאור ההסדר הכי פשוט ואלמנטרי בעם ישראל, כולה האצלת סמכויות, כל בן אדם סביר מבין את זה, לא צריך אפילו נסיון בסיסי בניהול מיני מרקט שכונתי, כל אחד עושה את זה בבית שלו, חלק מן הדברים מוטלים על הצד השני גם אם לא הכל יוצא בדיוק, הוא נותן לבן/לבת הגדול/ה לשמור על השאר, לקנות משהו, לעשות משהו, הוא יודע שזה לא מושלם אבל ניחא, אי אפשר אחרת.

הרי משה רבנו גדל בבית מלכות, הוא ראה והבין וספג מה עושים ומה לא, הוא אפילו ניהל שם כמה עניינים, חייב להיות לו ראש גדול, הוא אמור להבין איך מנהלים ממלכה, לפחות בערך… איך משה יושב לבדו מבוקר ועד ערב לשפוט את העם, במשך חודשים, וברור שנבול יבול גם הוא גם כל העם, ולא עלה על דעתו מעצמו, לעשות איזה תקון או איזו הסדר להקל מעליו ומעל העם, עד שמגיע החותן שלו ומלמד אותו אל”ף בי”ת של ניהול, וצריך להגיד לו איך להסתדר…

סימן והוכחה ברורה היא, כי משה רבנו לא היה מטבעו מחוקק, ולא היה מסוגל לעשות הסדרים ולחוקק חוקים אפילו בענין כזה ברור, ובשום אופן אי אפשר שהמציא או הוסיף מדעתו, תורה שלמה ומשוכללת עם חוקים טובים, ומשפטים ישרים ככל התורה הזאת. אם דבר כזה ברור, קיבל כזה טררם, כולל התיעצות דחופה עם בורא כל, נבין מכאן עד כמה כל תג מדויק ובמקומו, וגם כל העם הזה על מקומו יבוא בשלום.

אגב, יש כאן גם לימוד, שאכן כן אפשר וצריך לשפר ולתקן, איך להנגיש ולהפיץ תורה יותר ויותר, וזה אפילו רצוי, אבל זה לא נגמר באיזו עצה שנזרקת לאויר, זה זקוק לאישור ממי שיש לו קצת יותר מטיפה מחשבה.