מקבץ שו”ת ב’ | אקטואלי ומרתק מענייני דיומא

אתר הישיבה מגיש לכם ‘מקבץ שו”ת’ מעניינים שנלקטו ממערכת ‘שאל את הרב’ כאן באתר. שאלות שנשאלו ע”י גולשי האתר בשנים האחרונות וקבלו תשובה ברורה ומהירה ע”י רבני הישיבה. שאלות ותשובות מרתקות אקטואליות ומעשיות.

הרה”ג רבי אדיר כהן שליט”א

שתיית מים באמצע מוסף של ראש השנה
שאלה: האם מותר לחזן לשתות מעט מים באמצע החזרה להרטיב גרונו, כגון בחזרת התפלה של מוסף של ראש השנה. ואם כן, האם צריך לברך והאם צריך לעשות קודם לכן קידוש?
תשובה: קודם מוסף מותר מעיקר הדין, אף ללא קידוש, מספק ספיקא, כמו שכתב בשו”ת יביע אומר חלק ה’ (סימן כ”ב) ובמנוחת אהבה חלק א’ (פרק ז’ סעיף י”א). וגם באמצע העמידה היה מקום להקל לשתות מעט במקום צורך גדול (ויברך קודם העמידה), וכן נוהג הגאון המקובל רבי יעקב עדס נר”ו. מכל מקום כאן שכבר התפלל מוסף ונמצא באמצע החזרה וכבר חל עליו חובת קידוש קשה להקל, אלא א”כ יקדש לפני כן או שכמעט נחנק בתפלתו ויש קצת חשש סכנה ח”ו.
והחכם עיניו בראשו, ואם יודע שעלול להצטרד ולהפסיק תפלתו מחמת כן, ישתה קודם מוסף, ואם אין לו ברירה ויצטרך לשתות באמצע החזרה, יעשה קידוש קודם מוסף ויאכל מזונות.

אכילת לב בראש השנה
שאלה: יש לי חבר שהוא הולך לפי מנהגי גרבה, והוא אוכל לב בראש השנה בסימנים. אמרתי לו שהאר”י בסוף ספר שער המצוות, אומר שצריך מאד מאד להזהר שלא לאכול לב של חיה או עוף או בהמה, כי שם הנפש הבהמית נמצאת, ומי שאוכל את זה נקשרת בו הנפש הבהמית, וגורם לו יצר הרע גדול יותר, וזהו הענין שאמרו במסכת הוריות שמי שאוכל לב גורם לו טפשות הלב ושכחה. הוא אמר לי שככה מנהגי גרבה, ויש לנו את הרב מאזוז. וה’ ישמור. בבקשה אני רוצה את דעת כבוד הרב מאזוז, שתשאלו אותו. הרי זה בוודאי עושה נזק אז למה ללכת במנהג שהוא בטוח עושה נזק גדול. האם לא כדאי לפרסם את הדבר הזה כדי שאנשים לא יאכלו לב. וככה ימנעו מן הנזק הרב?
תשובה: במחזור של הישיבה עקב דברי האר”י ז”ל הזהירו לקחת דווקא חתיכה קטנה, ואם החתיכה קטנה ומכיון לשם מצוה וסימן טוב ה’ לא ימנע טוב להולכים בתמים.
ומי שלבו נוקפו ולא רוצה לאכול כלל אין חיוב בזה.

הרה”ג רבי יהונתן שלמה מאזוז שליט”א

קניית סכין לראש השנה
שאלה: האם יש ממש או מקור כלשהו לסגולה שעושים העם לקנות סכין לקראת ראש השנה?
תשובה: המקור הוא בספרי חסידים בשם מהרי”א מזידיטשוב והחוזה מלובלין ע”ה, וכן מנהג לעלוב וצאנז. וצריך שיהיה הסכין חד וחלק בלי פגימות והוא סגולה לפרנסה מכיון שיש בזה רמז לשם חת”ך השייך לפרנסה ובראש השנה זה הזמן להתפלל על פרנסה.

עוד בעניין סכין חדשה לראש השנה
שאלה: ראיתי בספר טעמי המנהגים כמדומני שצריך לקנות דווקא סכין עם מסור… האם זה משנה כל עוד הסכין חותך טוב וחלק?
תשובה: אדרבא בטעמי המנהגים (בהשמטה לסעיף רמ”ו ובהשמטה לסעיף תש”ו) כתוב: חד וחלק או שיקנה סכין וישחיזנו. ולא מצאתי שיהיה כמסור. ובאחד הספרים שראיתי כתב לזה טעם, מכיון שסכין עם פגימות עושה פירורים שקשים לעניות מה שאין כן סכין חד.

כפרת עוונות לאדם שביזו אותו
שאלה: אדם שביישו אותו וביזו אותו בצורה מגעילה בפרהסיה מול אנשים וגרמו לו לבושה ולצער, כל עוונותיו נמחלים לו? מכל החיים? כל הקיטרוגים והגזרות עליו התבטלו? אין לו גיהנם?
תשובה: כל צער שנגרם לאדם הוא מכפר על עוונותיו, ולפי גודל הצער כך גודל הכפרה. וכל זה בתנאי שלא משיב ופוגע בחברו בחזרה, ומקורו מהגמרא בראש השנה (דף י”ז ע”א) שהמעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו. וכתב בראשית חכמה (שער הענוה פרק ג’ אות י”ט) שאדם שחוטא מתחייב יסורין לכפרת עוונותיו, וישנם יסורין קשים ומרים כמחלות, מוות, מיתות משונות, מיתת בנים. רחמנא ליצלן. ואדם יכול להנצל מיסורין אלו על ידי שמבזים אותו ושותק, וצריך לשמוח שה’ יתברך שלח לו יסורין קלים אלו ולא חמורים כנ”ל. עין שם. והדבר ברור שהמדובר על עוונות שעשה עד עתה, ולא על עבירות שיעשה מכאן ואילך ודבר כזה לא קיים ביהדות.

הרה”ג רבי אמיר דאדוואנד שליט”א

ביאור בנוסח התפלה בראש השנה
שאלה: מדוע בתפילת מוסף של ר”ה נאמרת לשון שמיעה לגבי קול שופר ולשון האזנה לגבי תרועה? “כי שומע שופר אתה ומאזין תרועה ואין דומה לך”
תשובה: גם לגבי תרועה נאמר לשון “שמיעה” בחתימת הברכה “שומע קול תרועת עמו” וכו’ ואין הבדל בזה אלא ליופי הלשון.

הרה”ג רבי ירון ביתאן שליט”א

תפילת ערבית בר”ה בפלג והכנה ליו”ט שני
שאלה: אני בא בע”ה לשאול בנושא תפילת ערבית בפלג המנחה בר”ה. אנו כאן בעיר אלעד כל השנה מתפללים ערבית בפלג המנחה, ובפרט בערבי שבת קודש וימים טובים. השאלה היא לגבי היו”ט השני של ר”ה, הרי כידוע אסור להכין מיו”ט לחברו גם בשני הימים של ר”ה. אלא שכאן אנו מסיימים את הערבית ועדיין בפועל היום הראשון. האם אפשר להכין את הקידוש ליום טוב השני (ולאכול אז, קודם השקיעה) ממה נפשך ? היינו הרי את הקידוש והסעודה נעשה לפני השקיעה, ואם אתה מחשיב זאת כיום השני אז גם לעניין הכנה זה היום השני, ואם אתה מחשיב זאת כיום הראשון אז הרי בפועל הכנו מיום ראשון ליום ראשון. (האמת ששאלה זו נוגעת גם לאם ערב שבת יוצא במוצאי יו”ט)
תשובה: אפשר להכין את הקידוש ולאכול אחר שהתפללו ערבית ואין בזה איסור הכנה כיון שכבר קיבלו יום טוב שני (עיין סימן רצ”ג סעיף ג’) [חוץ משבועות שלכתחילה אין להתחיל לאכול אלא בלילה ממש (חזון עובדיה יום טוב עמוד ד”ש)]