לך על קטן

פרשת עקב – זה שם הפרשה, שם קצת מוזר שאומר: והיה עקב תשמעון… בעקבות זה שנשמע בקול ה' תבואנה כל הברכות, מה אי אפשר להגיד: אם או כאשר תשמעו בקול ה'? מה זה המלה “עקב”? ורבותינו מפרשים, שהמלה “עקב”, מרמזת על מצוות קלות שאדם דש בעקביו, כלומר שדווקא במצוות הקטנות טמונים הברכה וההצלחה!
 
נו באמת, למה הירידה הזו לפרטים הקטנים, מה החשיבות הכל כך גדולה לדברים הזוטרים, שאף אחד לא אוהב להתעסק איתם, דברו איתי על דברים גדולים שמרחיבים אופקים, על רעיונות נשגבים שכובשים את הלב, ספרו לי על רגעים גדולים, בהם אני מתעלה לשיאים, ובפסגות אני רואה אור גדול וחזיונות נשגבים, חווה חוויות מרטיטות לב, אחוז בסערת נפש.
 
אדם נושא בקרבו אידיאלים גדולים, הוא רוצה לתקן את העולם, להפיץ אמת, להוסיף דעת, לגמול חסד ולהרבות שלום… והדברים הקטנים עושים אותו כזה קטן… והפרשה שלנו מסבירה לנו שיש לקחת את האידיאלים אל עולם המעשה, להביא את הרעיון אל המימוש להוריד את התורה האידיאלית היפה, מן ההר אל העם, אל הארץ.
 
היצר הרע ערמומי הוא ביותר, הוא יודע כי הוא אינו יכול להכשיל את האדם, ולומר לו לוותר על המעיינות שמפכים בתוכו, על הרצונות והשאיפות הגבוהות, אין לו סיכוי מול החלק אלוה ממעל הזה, ששואף הכי למעלה. ולכן הוא מחפש את נקודות התורפה שבהן יוכל להתנכל לו לאדם, וזה נמצא במגרש אחר לגמרי, לא תאמינו איפה, בעולם הזה, בדברים הקטנים שהם: המימוש של האידיאל הגדול, הוא יודע שאם יצליח בנקודה זו, נצחונו מובטח.
 
בואו נדבר על האידיאל הענק, הפשוט, העצום והבסיסי, שהוא אפילו מובן ומוסכם על כולם: אהבת האדם. אוי זה אידיאל גבוה ועמוק, נפלא ואדיר, שאפשר להעמיק בו שנים על גבי שנים ולא להגיע אל קצהו, יופי, אבל מישהו יכול לעזור לי בנושא, כי אני לא מבין איך אחרי הכל אני לא מצליח להסתדר עם האשה שלי, והשכן ממול, ולמה דווקא עם האחים שלי זה לא בדיוק הולך, ודווקא בבית הכנסת שלי קשה לי להקשר לכולם?
 
והיצר לא אומר לנו שהרעיון הוא לא רעיון טוב, הוא אומר לנו ברור, זה רעיון מבורך, אבל במהלך המעשה אני קצת כועס וצועק ומדבר לשון הרע על פלוני ואלמוני – במעשים הקטנים. והוא מצליח…
כך פעל הנחש, המסית הקדמוני, כאשר בא לפתות את חוה, הוא לא ניסה להסיתה ישירות לדבר עבירה, אלא בא אליה בדרכי עקיפין, עד הנפילה.
 
דבר זה נרמז גם בדברי ה' שנאמרו לנחש: “אתה תשופנו עקב”.
 
זוהי דרכו של היצר הרע, הוא מתחיל בעקב, ועולה ומבצבץ עד הראש, בדומה לארסו של הנחש. רבותינו אומרים כל מי שכועס, יהא בעיניך כעובד עבודה זרה, שכך דרכו של יצר הרע, היום אומר לו עשה כך, ולמחר אומר לו עשה כך, עד שהולך ועובד עבודה זרה.
 
בנייה של אידיאלים גדולים, נעשית דווקא בעזרת עשייה יומיומית פשוטה. בפעילות שנראית לפעמים כמשעממת ונטולת הילה, בעזרת תהליכים ארוכי טווח – אפורים.
 
עכשיו מובן קצת יותר, למה כל הברכות וההצלחה תלויות בעבירות הקלות שדשים בעקב, שכן זהו קו החזית שבו מתנהל מאבק האיתנים, בין אוהבי ה' לבין מתנגדיו.
 
הכישלון בא מהדברים הקטנים, וההצלחה באה מהעקביות, וההורדה של כל ההבנות שלנו אל הרגליים, אל העקב, אל עולם המעשה הפשוט.
 
אם המקובלים אומרים שו”אהבת לרעך כמוך” זה בתוך ביתו של אדם, אז מה דעתך על משהו מעשי, כמו פרח ומילים יותר טובות, מה דעתך על עזרה במקום הזה שהוא נטול הילה, ומה דָּעְתֵּךְ על הכרת הטוב אמיתית לבעל, ועל נתינה פנימה בבית? אז תשאירו את הדברים הגדולים בצד! ובהצלחה עם הדברים הקטנים…