אל תחשוד בכשרים

מעשה בבעל חנות, ש'נגריה' גדולה עמדה לו בשכנות. מדי יום, היתה מגיעה סחורה למקום. והחנווני לא היה לחוץ, כי רק כמה דקות היתה ממתינה בחוץ, עד לבואו כי היה חרוץ.

אולם בתקופה האחרונה, הדבר קצת השתנה. חדשים לבקרים, הביצים בסחורה היו חסרים. כעס האיש בכל מאודו, ובחמתו פנה לבעל הנגריה לידו. האתה הוא זה ששולח יד בסחורתי, ומידי יום ממעיט את פרנסתי?! הנגר, את פיו לא סגר, אלא קם השיב ואמר: מדוע הנך כה עצבני, וכי גנב אני?!

בצר לו פנה אל הרב, שאל הדין יקרב, ויפתור את תעלומת הגנב. קרא הרב אל הנגר, והוא על טענתו דגר: 'לא עשיתי דבר', חזר וסבר.

קרא הרב שוב בשמחה ורון, אל הראשון בעל החרון, ואמר לו כי בפיו רעיון, עם תבונה והגיון, שאולי יביא לפתרון. בוקר ויודע, מה בדיוק אירע. השכם בטרם יאיר היום, ורוץ לאותו המקום. מיד כשסחורתך ליד חנותך חונה, קח את הביצים מהתבנית העליונה, בשלם בקדרה והחזירם אל התבנית כבראשונה.

עשה האיש כדברי הרב, וקיוה שעכשיו יגלה את הגנב, ויכהו על הזנב. לאחר כשעה למקום חזר, והנה פלא! נפתר העניין המוזר. ראה החנווני העשוק, נחש מת על הקרקע זרוק. והתבנית- רק חציה מלאה בביצים, כי השאר היו לנחש כקוצים…

אכן, נקי היה השכן מכל רבב, הנחש הוא הגנב, והחשדות היו כזב, הצדק נעזב, והטענות עליו היו לשווא.

אל תמהר לשפוך דם, אלא תדון לכף זכות כל אדם. אל תחשוד בכשרים, אלא אם כן הדברים בדוקים ומאושרים. זכור! החושד בכשרים סופו- שלוקה בגופו, ולא יהיה כמאכל לטורפו. ואשרי מי שחושדים בו, ולבו חלל בקרבו.