להבין משל – רואה את העתיד

במדינה אחת, חששו משלטון מושחת. לכך אימצו מנהג מוזר מאוד, שבכל שנתיים יבחר מלך חדש ולא עוד – אלא שקודמו ישלח ללא הכבוד וההוד. ולא יוודע ולא יוכר אלא יזרק בערום כזר, וכל הרכוש והממון אל קופת המדינה יוחזר, כך התנהגו בצעד תמוה ומוזר.

ביום מן הימים בא להתגורר במדינה, איש פיקח ובעל תבונה. ויראו בני המדינה את חכמתו, ומשכמו ומעלה קומתו. ויבחרוהו למלך קרואי העדה, כי הוא מתאים בכל קנה מידה. והוא איש של צורה, לו משפט הבכורה, לקום ולהנהיג קריה מפוארה. מיד לאחר שהתמנה לתפקידו, נועץ באנשי סודו – והבין את מנהג המדינה, חסר ההבנה – כי הכל לתקופה קצובה, ואחר יזרק ללא הכרת טובה. החכם את העניין קלט, והחל לתכנן דבר למפלט – וזה דבר המלאכה – נתן עיניו בעיירה סמוכה. ושם קרקע ראויה לבניה דרש, ואכן נמצא מגרש. שלח פועלים קורות ולבנים לקנות, מיד הכשירו את המקום וחיש החלו לבנות- ארמון מפואר, באור יקרות מואר. מתנשא לגובה אדיר, ומעוצב באופן נדיר. חלונות ענק שקופים, את פניו עוטפים. כרי דשא ופרדסים, סביב הארמון פרוסים.

ויהי היום, לכאורה 'הנורא והאיום'. נקרא המלך ע”י קרואי העדה, ושם קיבל את הפקודה – כי הגיע עתו לפנות את מקומו, כמו קודמו – וכמו שלפניו, אך הוא אפילו לא מצמץ בעיניו. כי הוא הכין עצמו לכך, וכבר טרח ונערך. החכם את הנולד רואה, ונערך לעתיד כיאה.