הלכה יומית (ראשון) – א. הערות בתפילה. ב. “נשמת כל חי”.

העולם חושבים שאצל הספרדים הצד”י והסמ”ך אותו הדבר, והיום גם החזן אמר “מאורי אור שיסרת” – בסמ”ך. לא ככה, צריך לומר “שיצרת” – בצד”י (במבטא עמוק יותר). צריך ללמוד כל דבר נכון.

וגם “מברך השנים”, השי”ן בדגש, לא “השנים” רגיל בלי דגש, אלא “השנים” בדגש. כל פעם שיש דגש תבטא את האות כאילו היא כפולה.

*

“ויעתר יצחק לה’ לנכח אשתו”, לנכח ראשי תיבות לומר נשמת כל חי. יש סגולה בשם רבי יהודה החסיד, שאדם שנמצא בצרה יעשה נדר שאם ה’ יציל אותו מהצרה יגיד “נשמת כל חי”. לכן “לנכח” – לומר נשמת כל חי. “אשתו” – תברך את שמך וכו’ (לא על הסדר). לכן “לנכח אשתו” ראשי תיבות לומר נשמת כל חי תברך את שמך וכו’.

ומה הקשר ליצחק? כי בנשמת כל חי יש רמז על יצחק ועל רבקה: “בפי ישרים תתרומם ובשפתי צדיקים תתברך ובלשון חסידים תתקדש ובקרב קדושים תתהלל”, יש שם יצחק מימין ורבקה משמאל. יצחק הוא שלפחות המציא את הנוסח הזה של “נשמת כל חי”, וכשהוא אמר נשמת כל חי – “ויעתר לו ה”.

לקבלת ההלכה מדי יום בוואצאפ 👉