תחילה, להתיר לעשות הפלה אפילו במקרים קשים ל”א הדבר במחלוקת גדולה בחכמי הדור, ואינו דבר פשוט. ועוד שהרבה פעמים אין הדברים ברורים והרופאים פעמים משערים ונדמה להם חששות רבות, ולבסוף מתבדות כמו שקרה פעמים רבות. ולכן אנחנו מעדיפים לסמוך על ה’ יתברך ומשום שע”פ רוב הילד בריא, וכך עשו במשך כל הדורות, התפילה בעניין זה עדיפא.
מספיק כשר. והטעם הוא שמצות חינוך מטרתה להרגיל את הקטן לקיים מצוות גם כשיגדל, וגם אדם גדול מעיקר הדין יכול לנענע בלולב “כשר”, לכן לולב “כשר” “משיג” את מטרתו במצות חינוך הילד. אולם, אדם בעל אמצעים, יכול לקנות לבנו לולב מהודר, מצד דוגמא אישית, שעל מצוות לא חוסכים, וזוהי חומרא ולא עיקר הדין. ועיין כעין זה שפסק בספר חזון עובדיה (סוכות עמ’ קנב סעיף כ’) שמותר לכתחילה לתת לקטן לאכול פירות או תבשיל אורז וכד’ מחוץ לסוכה. ע”ש.
קודם כל, מצד אחד ודאי טוב שעשיתם שהתרחקתם ממנה, וכך תמשיכו לעשות, מכל מקום מצד שני יש לשמור על כבודה עד כמה שהדבר ניתן (וכמובן ה’ משלם בכפלי כפלים למי שמרבה שלום בעולם). ולגבי הבקשה שלה לבוא להתנצל, אם אין הדבר קשה והוא חד פעמי, מאוד מאוד כדאי ללכת והתנצל גם אם לא עשית כלום, אך אם זה עלול לגרום בעיות גדולות ולעורר את הרצון שלה לריב וכיוצא בזה, יש להמנע, ולשלוח התנצלות קלה בטלפון וכיו”ב. ברכה והצלחה.
העברנו את השם לרבנים שליט”א.
לכאורה אין צורך לחשוש ולפחד אם זה סה”כ קצת רעדה בידים בזמנים מסויימים, וכיון שביררתם היטב שאין שום דבר רפואי מאחורי זה, הכל בסדר.
דין התקן תוך רחמי שאינו הורמונלי ("נובה טי" ודומיו) המשמש למניעת הריון, אשר במשך השנים שהאשה משתמשת בו, פעמים שדם הוסת נמשך ימים רבים, וכן פעמים שהאשה חוזרת ונטמאת בימי הז"נ בבדיקות וכדומה. האם יש לדונו כדם וסת רגיל המטמא, או שהוא בגדר "דם מכה" ויש מקום להקל בו במקרים מסוימים. ודין התקן תוך רחמי- המשמש למניעת הריון, האם מטמא בזמן החדרתו לרחם או בהוצאתו.
