תחילה, להתיר לעשות הפלה אפילו במקרים קשים ל”א הדבר במחלוקת גדולה בחכמי הדור, ואינו דבר פשוט. ועוד שהרבה פעמים אין הדברים ברורים והרופאים פעמים משערים ונדמה להם חששות רבות, ולבסוף מתבדות כמו שקרה פעמים רבות. ולכן אנחנו מעדיפים לסמוך על ה’ יתברך ומשום שע”פ רוב הילד בריא, וכך עשו במשך כל הדורות, התפילה בעניין זה עדיפא.
בנוגע לשאלה הראשונה – שאלה אחת מתרצת את חברתה, ט”ס נפל בזמן שהקלידו את התשובה, וצ”ל בתחלה סי’ קפ”ג, סימן ק”צ וכו’. וכן צ”ל שוב אח”כ. וכן מבואר ממה שציינתי ללמוד סוגיה אחרונה והיא שייכת לסי’ קפ”ג. וברור.
ולגבי השאלה השניה – לא כל הפוסקים כתבו שצריך בדיקה ביום וסת שאנו קבוע, ויש שהקילו עפ”ד מרן הב”י שציינתם. ועיין במ”ש בספה”ק אמרות טהורות ח”א סי ז’, ובהוראה ברורה סי’ קפ”ט ס”ק מ”ט ובשעה”צ שם.
דין התקן תוך רחמי שאינו הורמונלי ("נובה טי" ודומיו) המשמש למניעת הריון, אשר במשך השנים שהאשה משתמשת בו, פעמים שדם הוסת נמשך ימים רבים, וכן פעמים שהאשה חוזרת ונטמאת בימי הז"נ בבדיקות וכדומה. האם יש לדונו כדם וסת רגיל המטמא, או שהוא בגדר "דם מכה" ויש מקום להקל בו במקרים מסוימים. ודין התקן תוך רחמי- המשמש למניעת הריון, האם מטמא בזמן החדרתו לרחם או בהוצאתו.
