אמנם המקור הראשון הידוע לנו על מנהג זה הוא ממנהג האר"י ז"ל שהובא בשער הכוונות (דף פ"ז ע"א) ובשו"ת ערוגת הבושם (חאו"ח סי' ר"י), הוב"ד בשו"ת יחוה דעת ח"ה (סי' ל"ה), כתב שהוא משום חינוך בהנחת הפאות ויתר המצוות כשמתחיל להיות בר הבנה, ויש לזה סמך מהמדרש. ע"ש. אך לא שמענו שהוא סגולה לשמירה ע"פ הקבלה. ועכ"פ גם אם מידי פעם גזזו מעט במקום שהפריע, יש ענין להמשיך לא לספרו, ובגיל שלוש לספרו לגמרי (היינו להשאיר לו מעט כאדם גדול) ולהשאיר פאות ולחנכו במצוה זו ושאר המצוות. אם כי רבים אומרים שגיל שלוש לאו דוקא ואפשר קצת להקדים או לאחר לפי הענין, ובפרט אם רוצים שיהיה בתאריך ל"ג לעומר (עיין ביחו"ד שם ובשו"ת יצחק ירנן חלק ב' סי' כ"ו)