טעמי המקרא

שאל את הרב

קצת תהילים בטעמים, או הרבה ללא טעמים | מה עדיף

לענ”ד עדיף לקרוא מעט בדקדוק ובטעמים מאשר הרבה בלי, על דרך מה שאמרו חז”ל “טוב מעט בכוונה מהרבות בלא כוונה” כי הטעמים יסודם בהררי קודש, ויש בהם סודות ועניין גדול, וכל שכן שעל ידי זה אתה מדקדק בתיבות לקרותן כהוגן. והקב”ה מונה שעות ואינו מונה דפים, כנודע, והוא הדין בזה.

קדמא וזקף קטן

מלרע כמו שכתבת באפשרות השניה

מנין שקוראים ספרי כתובים בניגון של שיר השירים?

כי זה מנגינה של כתובים כללית, ושייכת בכל ספרי הכתובים מלבד יוצאים מהכלל.

האם צריך לנגן את הטעם “פסק” אחרי שם השם השני בק”ש?

כשקוראים בטעמים ודאי שיש להקפיד בזה, אך כשקוראים ק”ש בדרך כלל בגלל שמאריכים באמירת המילים (בגלל הכוונה) אין עושים טעמים כלל.

כללים שונים בטעמים

לפי המסורת שלנו יש הבדל, כאשר יש במילה קדמא וז"ק לא מתייחסים לקדמא כלל, וכאשר יש שופר הולך, עומדים בו מעט כמו שעומדים בגעיא.

הטעמת טעם "המתיגה" ותפקידה

א. אינני יודע איך קוראים זאת בעדה התוניסאית. ולענין קריאתו של מרן רה"י נר"ו כבר כתבת. וע"ע בלחם הביכורים הנד"מ עמ' קנ"ד בהערה.

ב. לומר שתפקידה כמו סימן הרפה לא מסתבר כלל לענ"ד. מ"מ יש לשים לב שהיא באה רק במקום שכל ההברות סגורות, שאז אין מקום לשופר הולך ובאה הקדמא הזאת במקום שופר הולך. ואפשר שהיא להטעמה קלה.

ג. היכן שמעת שקוראים לה "מתיגה" ?

מאמרים

לא נמצאו תוצאות

”דחזיתיה לרבי מאיר” – פורים

ממה שראיתי ושמעתי ממרן מורי ורבי רבנו מאיר

לקריאה

‘דחזיתה’ – ט”ו בשבט אצל מרן זיע”א

”דחזיתיה לרבי מאיר” – ממה שראיתי ושמעתי ממרן

לקריאה
הצג עוד פריטים
דילוג לתוכן