האם אפשר לתת “גיפט קארד” כמתנות לאביונים?

כתב בתרומת הדשן (ח”א סי’ קי”א) שטעם משלוח מנות הוא שיהיה לכל אחד די סיפוקו לסעודת פורים. ויש אמנם טעמים אחרים, אבל לפי טעם זה א”א לצאת ידי חובה כאשר הדבר לא ראוי לאכול ביום פורים.

כרגע לא ידוע לי על שיעור מרן שליט”א בענין, אמנם תוכלו לפנות למכון טעמי תורה, יש להם קונטרס שלם על המגילה בענינים אלו.

כתובת המייל שלהם היא:[email protected]

אדרבה עיקר הדין הוא שאשה מוציאה כמבואר בשלחן ערוך (סי’ תרפ”ט ס”ב) ובהערות איש מצליח שם, ואף שיש חולקים, מכל מקום להלכה אין שום פקפוק בזה.

יש אמנם בעיה מצד צניעות, אבל בבעל אין שום בעיה.

מקור הדברים הוא בגמ’ שבת (דף פ”ח ע”א) ושם מבואר שמה שקבלו ביראה בזמן מתן תורה קבלו עכשיו מאהבה, וא”כ אין הכוונה שחזרו בתשובה אלא שמי שכבר קיים את התורה עד עתה קבלה עליו מיראה וכעת מאהבה.

זה לא מרן ראש הישיבה שליט”א אלא עורכי הערות איש מצליח.

לגוף הענין עיין בסוף הספר שביארו היטב שאין כאן שתי דעות, א”כ אין כאן ספק שמא טעויותיה לא מעכבות, אין צד כזה.

במתנות לאביונים יכול ליתן גם שוה כסף כמ”ש בטורי אבן (אבני שהם מגילה דף ז’ ע”א). ועכ”פ מסתבר שדווקא אם יכול להנות משובר זה ביום פורים. וכ”כ הגרש”ז אוירבך זצ”ל בהליכות שלמה (ח”ב פי”ט הכ”ג).

אכן כ”כ בספר עלי הדס (סוף פרק י”ח), רק לא כתב דוקא עוף ממולא, אלא עוף סתם.

יש לקרוא את המגילה בכותל וכפי סדר התפילה הרגיל. וכן הקריאה בספר תורה תהיה בפרשת “ויבא עמלק”, ובלבד שיש לכם מנין שלכם שבאים מבאר שבע.

האיסור לעשות כדמות שמשי, הוא לעשות פסל או צורה כזאת, ואז שייך בזה חשש עבודה זרה, וכמבואר בש”ע יו”ד (סי’ קמ”א), אבל כאשר האדם עצמו מתחפש אין מקור לאיסור. והרי בכלל איסור זה אסור לעשות כל מיני צורות ולאו ודקא מלאכים, וא”כ על דרך זו אפשר לאסור עוד הרבה סוגי תחפושות. אלא שאין חשש כלל כאשר האדם עצמו מתחפש לזה כנ”ל.