דין בישולי גויים אצל מחללי שבת

אין חובה לצום לא לגברים ולא לנשים, זה מנהג טוב, וגם נשים כדאי שתעשינה אותו. וכן מבואר בחזון עובדיה (אבילות ח”ג עמ’ רכ”א בהערה) שגם נשים צמות ביארצייט.
ולגבי לקבל צום במנחה, צריך לקבל, אא”כ צמה כל שנה שאז אין חיוב כמבואר בהוראה ברורה (סוף סי’ תי”ב).

אף שיש איסור אמירה לגוי שבות בכל האיסורים, כי כל דבר שאסור לישראל לעשותו אסור לומר לגוי לעשותו, כמבואר בשלחן ערוך (או”ח סי’ ש”ז סכ”א ויו”ד סי’ רצ”ז ב’ ס”ד), מכל מקום בזה שגם הישראל עצמו מותר לו לתת נבילות וטריפות לפיו של הגוי, אין בזה איסור כלל, וכמו שכתבו התוס’ בבבא מציעא (דף צ’ ע”א ד”ה חסום).
אך לקנות בעצמו, אם זה בחנות ששם ידוע שמוכרים נבילות וטריפות יש חשש מראית העין שיחשבו שקונה לעצמו ח”ו.

זה נכון בכלליות שכל דבר שלא רואים בעינים אין צורך לחשוש לו, אלא שלפעמים רואים ולא שמים לב, ובזה צריך לדון בכל מקרה לגופו, לדוגמא התותים שהזכרתם, לא ידוע לי שאמר משהו בענין.

בכל השאלות ששאלתם יש להחמיר. ויש רק קולא מסויימת בשעת הדחק בלבד, וגם היא לא ברורה.

אם הפיצות נאפו ממש יחד, יש לאסור לאכול את הפיצה בתוך שש שעות לאכילת בשר. ולספרדים ראוי להחמיר שלא לאוכלה גם אח”כ, מפני שנאפתה עם חלבי)

אבל אם הפיצה נאפתה לבדה בתנור שהוא חלבי, אפילו אם היה התנור בן יומו, יש מקום להקל בזה. (אמנם יש מקום להחמיר גם כך אא”כ ניקה את התנור במטלית עם סבון ואח”כ הסיקו חצי שעה קודם אפיית הפיצה)

האזכה של י”א חודש היא פחות חשובה לכל הדעות (אף שנהגו לעשות אותה גדולה יותר).

ולגבי אם האזכרה של י”ב חודש היא העיקרית או של י”ג חודש, נחלקו הפוסקים. ומנהג ג’רבא שהאזכרה של י”ב חודש היא העיקרית, כמבואר בשו”ת “ים של שלמה” להגאון הרב יחזקאל מאזוז זצ”ל, ושם מבואר שכן דעת מרן רבנו ראש הישיבה שליט”א, עי”ש.

ולכן, למעשה, כדאי לעשות את הסיום באזכרה של הי”ב חודש.

לא ניתנה תורה למלאכי השרת ונראה שלא התכוונו חז”ל לרגע כמימריה שבאותו זמן זה יחמיץ. באו לאפוקי משהיה ממש

ענבים אין שום דבר מיוחד לשטוף במים

בתותים סוג א’, צריך להוריד את העלה הירוק, להשרות בטיפת סבון עם מים למשך כ 3 דקות ולנקות כל אחד ואחד בעדינות

מבחינת הכשרות אותו דבר בדיוק .רק שני מאפיות שונות

א. המחלוקת אם זה נחשב מיחזי.
ב. אם יש להם כשרות טובה – אין הבדל. דעת מרן שליט”א ללכת אחר הנפח וכן דעת מרן הגר”ע יוסף זצ”ל. [דברי מרן שליט”א מבוארים בהרחבה בספרו ה’ נסי ח”ב ע”ש].