ידוע הטעם שנשים לא נהגו לשתות מיין של הבדלה ע"פ דברי המג"א בשם השל"ה. 1) מדוע טעם זה שייך רק ביין של הבדלה וביין של קידוש לא חששו? האם יש קשר לכך שבקידוש מדובר עדיין בתוך השבת ולכן אין חשש בעוד יין של הבדלה הוא כבר לאחר השבת? 2) מהו שיעור הזמן בו אשה שעדיין לא הדליקה נרות שבת לאחר הזמן הכתוב בלוחות (עקב עיכובים שונים שקורים לעיתים רחוקות) יכולה להדליק, האם עד מספר דקות לפני השקיעה?
הרב יעקב כהן
1) בקידוש לא שייך הטעם שכתב השל"ה, שהרי טעמו הוא שעץ הדעת היה גפן, וע"י החטא נגרם לה דם נידות שמבדילהּ מבעלה, והובא בכף החיים (סי' רצ"ו) ע"ש. ולכן אין לה לשתות מיין הבדלה שהוא גרם לה להבדילה מבעלה, וזה לא שייך בקידוש.
2) צריך שיהיה זמן ניכר קודם השקיעה כדי לא להכנס בספק חילול שבת ח"ו, וזמן תוספת שבת הוא קצת קודם השקיעה מעיקר הדין, כמבואר בש"ע (סי' ר"ס ס"א) ע"ש. אבל צריך זהירות גדולה כי לפעמים השעון לא מדויק לכן אין להדליק ממש בצמצום.
Google
