אמירת "ולגשמים בעיתם" בהכרזת ראש חודש מרחשון

אחרי שתקנו להתפלל תפלת שבת אין להתפלל תפלת חול, רק אם הוא כבר התחיל בטעות ברכת “אתה חונן” יסיים את הברכה מהטעם שזה עיקר הדין. [מלבד תפלת מוסף שיפסיק באמצע הברכה]. אם יש חולה שרוצים להתפלל עליו, אפשר להתפלל באופן אישי ולומר “שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא”.

רפואה שלמה ובשורות טובות

1) לא לשנות בלי סיבה.

2-3) בכלל של ראש חדש, הספרדיםלא יברכו עליו גם כשיש מנין. והאשכנזים נהגו לברך (גם ברכה אחרונה) לקרוא את ההלל אף כשאין מנין (ע' סי' תכ"ב ס"ד).

כבר עמדו בזה, ומרן ראש הישיבה נר"ו באו"ת (כסלו תשמ"ט עמ' קצ"ט) כתב שהיא מחלוקת ראשונים, והביא שבכה"ח (סי' כ"ה אות צ"ד) בשם שער הכוונות והאחרונים מבואר שהנכון לקפל התפילין אחר הקדיש של מוסף. וע"ע באו"ת אלול תשס"ד (עמ' תתנ"ב) באורך.

ע"פ תורת הסוד, בלילה אומרים "בה" וביום אומרים "בו".

החלוקה הנדפסת בחומשים אינה מחייבת, ונוסדה ע"י המדפיסים.

ניתן לשנות ולהפסיק במקומות אחרים כפי הצורך. ובלבד שתעמדו בתנאים ההלכתיים לכך (שלא לשייר בפרשה פחות משלשה פסוקים, שלא להפסיק בדבר לא טוב). בחומש איש מצליח מסומנים בכוכביות המקומות שאפשר להפסיק בהם.

יש ראשונים שסוברים שבעניית ברכו מקבלים שבת, ולאו דוקא תפילת ערבית, ראה בחזו"ע שם עמ' רצ"ה.

מדברי הב"י (סי' כ"ה) מתבאר שגם באופן כזה יחלוץ תפיליו. וע"ע בלשונות הפוסקים המובאים בחזו"ע חנוכה (עמ' ש"ב).

ניתן להקדים אחר שזה רק מנהג ומהיות טוב יעשו שוב (בלי הנכדים) גם בליל שבת.

יש לזה טעם עפ"י הסוד. (ע' בא"ח ש"ש תולדות הלכה י"ד).

אם יש להם זמן ואפשרות נכון שכל הציבור יקפל התפילין, ולא ישאירוהו כך ללא הקיפול, ואין כ"כ חשש להפסק מאחר שהקדיש חוזר על מה שהיה ולא על התפילה שלאחריו. וכמו שביאר כל זה מו"ר ראש הישיבה באור תורה (אלול תשמ"ו סי' ר"ז אות ב', כסלו תשמ"ט עמ' קצ"ט, אלול תשס"ד עמ' תתנ"ה). ע"ש וע"ע באור תורה שעתיד לצאת בקרוב (שבט התשע"ט) במכתבי תורה בענין זה.