עליית חכם לקריאת עשרת הדברות

מדוע חלק מהשבטים נולדו לשפחות ולא לאמהות הקדושות? ומדוע דווקא הם?

כתוב בתורה וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם אחות נביות ועיין לרש״י ז״ל שם ד״ה אחות נביות ממשמע שנאמר אחות נביות איני יודע שהיא אחות נביות? אלא למדנו שמת ישמעאל משיעדה לעשו קודם נישואיה והשיאה נביות אחיה עכ״ל משמע מדברי רש״י שישמעאל קרוב למותו נתן את הבת שלו לעשו ואחרי שמת עשו התחתן איתה וקשה לי הרי אמרו חז״ל שישמעאל בסוף ימיו חזר בתשובה ואיך נתן את הבת שלו לעשו שהיה רשע ?

למה לא לומדים משניות בליל שבועות?

ראב"ע בפירושו על הפסוק "ושננתם לבניך ודברת בם וכו'" (דברים ו' ז') כתב "בשבתך- דבק עם ודברת בם". לכאורה כוונתו לומר שחלק זה בפסוק קאי על ודברת בם ולא על ושננתם לבניך (כמו שאכן מוכח מכך שלומדים דיני ק"ש מחלק זה בפסוק ולא דיני תלמוד תורה). רציתי לדעת איך פירוש זה מסתדר עם הטעמים בפסוק? הרי "ודברת בם" הוא באתנח, ולכאורה לפי פירוש זה האתנח אמור להיות ב"ושננתם לבניך".

ויתרוצצו הבנים בקרבה - והנה תומים בבטנה אמרו לי שיש פירוש של רבי רחמים חי חויתה הכהן שהיו שלישיה בבטנה וזה היה דוד הלך וכשהתרוצצו שברו את ראשו והא היה נפל. רציתי מקור לזה אם ידוע לכם.

בחלוקת התרי"ג מצוות ישנו הסדר של הרמב"ם-לפי נושאים והסדר של ספר החינוך שהוא ע"פ מה שכתוב בתורה וע"פ הפרשות. רציתי לשאול מה ממקור הסדר של תיקון ליל שבועות הנדפס שלכאורה הוא מסודר ע"פ התורה דהיינו פריה ורביה מילה גיד הנשה וכו' אמנם אח"כ המון מצוות לא מסודרות כגון מצות סידור לחם הפנים ואחריה שלא להוציא בדי הארון ממנו ועוד הרבה כיוצא בזה.

רציתי לשאול שאלה אולי קצת מופרכת בעליל, אבל לאחרונה ביקרתי בציון של התנא הקדוש יונתן בן עוזיאל זיע"א ונזכרתי במימרא שהוא היה הגדול שבתלמדיו של הלל הזקן, וכיוון שכ"כ מעט יוצא לי לקרוא מתרגומו וכ"ש מללמוד אותו על איזה סדר... אז האם אפשר שבקריאת שניים מקרא ואחד תרגום אקרא דווקא את תרגום יונתן במקום תרגום אונקולוס ?

בדברי הימים א' פרק ז' פסוק כ' בדרך כלל כאשר כתובה המילה בנו מספר פעמים מדובר באב ובנו, (ואם כן "תחת" הוא הנין של אפרים) לפי המלבי"ם לא מדובר באב ובנו, לפי רד"ק פירוש ראשון לא מדובר בבנו, שאלתי האם גם לפי הפירוש השני ברד"'ק וכן במצודת דוד לא מדובר באב ובנו?