בפרשת יתרו (יח, יא) - "עַתָּ֣ה יָדַ֔עְתִּי כִּֽי־גָד֥וֹל יְהוָ֖ה מִכָּל־הָאֱלֹהִ֑ים כִּ֣י בַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר זָד֖וּ עֲלֵיהֶֽם:" ראיתי שהובא באור תורה (תשמ"ו עמוד תנ"ו), שבמילה "זדו" ההטעמה מלרע ולא מלעיל כתוצאה מהכלל "נסוג קדים" - כיוון שבמילה "אשר" הסמוכה שלפניה, ההטעמה בהברה האחרונה ומלרע.
מהו המקור לכלל "נסוג קדים"? (כיוון שלא נתקלתי בכלל זה אף פעם)