בתורה כתוב שפירות העץ בשלוש השנים הראשונות יהיו ערלים (לא יאכל). א) האם צריך שלוש שנים בהן העץ הוציא פרי ואז הפירות יהיו מותרים או שצריך שלוש שנים שבכל אחת מהן (או רק אחת מהן) העץ הוציא פרי? ב) בשנה הרביעית פריו יהיה קודש הילולים - באיזה אופן פודים את פירות השנה הרביעית ומתי בדיוק (באיזה חודש ובאיזה יום בשנה) והאם לאחר פדיה הפרי מותר בכל (אכילה הנאה שימוש מצוה-כגון אתרוג)?
הרב יעקב כהן
א) אחרי שלש שנים מותר לאכול הפירות (בשנה הרביעית ע"י פדיון נטע רבעי) בכל אופן. מונים את השנים מתשרי, דהיינו שאם נטע עד ט"ז באב כשיגיע תשרי נחשב שעברה שנה, ואח"כ יחכה עוד שנתיים וכשיגיע ר"ח תשרי של השנה הרביעית (כי תשרי הראשון נחשב שנה שניה) עדין הפירות ערלה עד ט"ו בשבט של אותה שנה, ומט"ו בשבט של אותה שנה יחלל הפירות על פרוטה עד ט"ו בשבט של השנה שאחריה.
ועיין בש"ע יו"ד (סי' רצ"ד ס"ד). וכל זה בנוטע לפני ט"ז באב, אבל הנוטע מט"ז באב ואילך עד ר"ח תשרי צריך להמתין ג' שנים תמימות ואחרי ג' שנים כשיגיע ר"ח תשרי של השנה הרביעית הפירות מותרים ע"י פדיון אפילו קודם ט"ו בשבט, עד ר"ח תשרי של השנה החמישית שאז הפירות אינם צריכים פדיון. ועיין בש"ע שם ס"ה.
ב) פודים את הפירות אפילו הרבה על שוה פרוטה, ואומר: קדושת הפירות הללו של נטע רבעי יחולו על מטבע זו. לאחר הפדיון הפרי מותר לגמרי.
Google
