בסידור איש מצליח כתוב שיש לומר ביעלה ויבא "ביום ראש חודש הזה". מדוע לא נאמר ביום ראש "ה"חודש הזה? הרי מצאנו בתפילת מוסף לראש חודש: ויהי ראש החודש הזה סוף וקץ לכל צרותינו וכו.
מרן ראש הישיבה
נכון שכן צריך לומר על פי הדקדוק אבל על פי הקבלה צריך לומר חדש בלי ה"א (עיין בן איש חי פרשת ויקרא שנה שניה). ומצינו כיוצא בזה אב הרחמן , יצר הטוב , יצר הרע , ועוד.
שאלת המשך: יישוב הנוסח ראש-חודש הזה.
מאת: פלוני | תאריך: ל׳ בניסן ה׳תשע״ו – מאי 8, 2016
א. לאחר בקשת המחילה, לא הבנתי את הדמיון לאב הרחמן וכו': שם השמטת ה' הידיעה היא בשם העצם שאחריו לו תואר, והטעם פשוט שבלשון חז"ל הושווה דין חיבור סמיכות לחיבור שם ותואר (וכן מצינו בסידורים התימנים 'זה שיר שבח שלְּיום השביעי'), אך מה הדמיון לכאן שמשמיטים את הסומך? (אא"כ נאמר שכוונת מרן פה"ד נר"ו שדין 'הזה' כדין תואר השם, אך לפום ריהטא לא מצינו דוגמא שתאשר זאת, מלבד דעת המטה משה לומר בִּזמן הזה). ב. כעת התפרסמה שאלה דומה (מס' 14535) אך התשובה שונה: השאלה היא "הבא"ח בשנה ב' ויקרא, יד, כתב לומר ב"יעלה ויבוא" - ראש חודש, בלא ה"א. ומרן ראש הישיבה כתב בהערה שיש לומר ראש החודש , עם ה"א, שכך גם נכון עפ"י הדקדוק. מדוע בסידור של הישיבה כתוב כדעת הבא"ח?" וענה מרן פה"ד נר"ו "כי כך מקובל גם בסידור תפילת ישרים והנח להם לישראל." ואיני מבין, וכי הולכים בכל לפי גירסאות תפילת ישרים? בפרט שהיום נוסחאות הסדור הנ"ל נעקרות בעקבות נוסחאות הגרע"י זצ"ל, והוא סובר לומר 'הזה' (ילקו"י תשס"ד, תפלה ח"ב, קונטרס הנוסחאות הערה ס)?
מרן ראש הישיבה
מה פירוש והוא סובר לומר הזה. אולי הכוונת לומר החדש?
אני לא עוקר נוסחאות מדעתי. כל נוסחא שנוכל למצוא לה יישוב כל-שהוא נשאיר אותה.
מצינו בתורה: יום השישי, יום השביעי.
ובמשנה: בית-דין הגדול שבירושלים (גיטין).
מדוע אי אפשר לומר ראש-חודש הזה?