הגמרא בבבא מציעא (דף ס"ב ע"א) אומרת: ורבי יוחנן האי "וחי אחיך עמך" מאי עביד ליה? מבעי ליה לכדתניא שנים שהיו מהלכין בדרך וביד אחד מהן קיתון של מים, אם שותין שניהם מתים ואם שותה אחד מהן מגיע לישוב. דרש בן פטורא מוטב שישתו שניהם וימותו, ואל יראה אחד מהם במיתתו של חברו, עד שבא ר' עקיבא ולימד "וחי אחיך עמך" - חייך קודמים לחיי חברך. ע"כ. אך קשה לפי ר' יוחנן למה הפסוק "וחי אחיך עמך" נמצא בין שני פסוקים של ריבית, האם יש קשר לריבית, או שאפשר להכניס פסוק בתוך נושא אחר ולדרוש אותו?
מרן ראש הישיבה
זו שאלה יפה מאד. ואפ"ל שזה שייך גם לענין הלוואה שלא תלווה לחברך כשחסר לך כסף כי חייך קודמין. ועוד פירשתי על פי דברי מהרשד"ם (הובא בס' מלוה ה') שאם ירד ערך הכסף, צריך לשלם במילואו כשעת ההלוואה, דכשם שחסה התורה על הלוה כן חסה על המלוה. ע"כ. וזהו "וחי אחיך עמך" חייך קודמין. (אמנם מצינו כיו"ב שדרשו "וחי בהם ולא שימות בהם" אע"פ שהפסוק נכתב בפרשת עריות שדינם ייהרג ואל יעבור. ודו"ק).
Google
