הרב יוסף אליהו, ראש כולל 'דרכי הוראה', בנו של הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל, אמר השבוע (פסחהתשע"א) כי לדעת הרבה פוסקים ספרדיםהעוגיות מצה עשירה של פפושדו הינם חמץ גמור! בראשית דבריו ביאר הרב את בסיס המחלוקת בדבריו של רש"י שקבע שמדובר בחמץ נוקשה שיש המתירים אותו. זאת לעומת שאר הפוסקים. כיום קיימת מחלוקת בין הפוסקים האחרונים באשר לעצם האיסור של מצה עשירה, אולם זאת כאשר מדובר בעשייה בייתית הכרוכה בהקפדות המתחייבות מהאמור בהלכה, ואולם הייצור התעשייתי "לדעת כל הפוסקים חמץ גמור. הוא אמר שזה לא חומרה ולא הנהגה טובה אלא עיקר הדין.בסיס האיסור הוא בקביעת הרמב"ם ולפיה אם תתערב טיפת מים שבעולם, כלשונו, הרי שהמאפה ימהר להחמיץ בתסיסה המהירה יותר משמונה עשרה דקות. הוא אמר שמה שנעשה היום בתעשייה עממית הוא חמץ גמור והוסיף: כי מי ערב לנו שלא יתערב טיפת מים בכלשהו בכל המפעל הגדול עם כל המכונות והפועלים?? ובנוסף, המציאות היא שהתגלה כעבור שנים שמכניסים למאפה חומרים מתפיחים!! הוא סיפר כי אביו הרה"ג רבי מרדכי אליהו זצ"ל שיגר את עוזרו, הרב זעפרני, כדי לבחון את הליך הייצור במעבדות באוניברסיטת בר אילן, ולאחר עשרים שנה בהן התקבל ההיתר, הוברר שאכן חומרים מתפיחים מוכנסים לעוגיות.טענה נוספת היא שגם ביין עצמו יש מים ועל כן שטיפת הכלים ביין אינה בהכרח מועילה. הוא מספר כי הוא עצמו בחן את הדברים בהוראת אביו והשטיפה אינה מתבצעת ביין שכן יין הופך את הצינורות לדביקים. זאת לבד מהחומרים המשמרים שלדבריו מוכנסים לעבודה, וכתשעים אחוז מהם הם מים. על כל זאת מוסיף הרב אליהו ומזכיר כי חלק מהעוגיות מצופות בשוקולד ולא ניתן להבטיח שבשוקולד אין ולו טיפת מים אחת, כפי שמתחייב מדברי הרמב"ם. אני יודע שגם הכשר בית יוסף משך את תעודת הכשרות מהעוגיות הללו.הרב יוסף אליהו סיפר כי אביו, הרב מרדכי אליהו, היה משגר מדי שנה שליחים כדי לבחון את דרכי האפייה ולבדוק אם שונה ההליך באופן שיאפשר מתן הכשר, אך בכל שנה נותרו הדברים כבעבר. ושכן גם הרב צדקה עליו השלום קבע כי מדובר בחמץ נוקשה ברור הקרוב לאיסור דאורייתא. לאחר כל הפירוט הנ"ל אשמח לדעת מה דעת מרן ראש הישיבה עפ"י הנתונים הנ"ל?