אסור, כיון שאין זה לצורך המועד, ואפילו מעשה הדיוט לא הותר אלא לצורך המועד, וכמ''ש המשנ''ב (סי' תק''ל סק''א). ע''ש. ועוד כיון שעושה זאת בשביל פרנסתו יש לאסור אפילו אם היה לצורך המועד, וכמ''ש בש''ע (סי' תקמ''ב ס''א). ועיין במשנ''ב שם (סק''א). וכ''ש בנדון זה שנראה שנחשב מעשה אומן, שאין כל אחד יודע לתייג בצורה מדוייקת וטובה, ומעשה אומן אסור אפילו בחנם ולצורך המועד. ועיין בסימן תקמ''ה ס''א ובשעה''צ שם סק''א ובהערות איש מצליח שם.