שלום לכבוד הרב ! כידוע, ישנם הגייה שונה לאותיות דגושות ואלה שלא, ובנוסף לכל אות יש מקום החיתוך שלה בפה ודבר זה מוזכר בזוהר הקדוש (כמדומני פרשת האזינו). יוצא איפה פעמים שרוצים להגות אותיות ע"פ המבטא המסורתי נראה לפחות ע"פ הרגשה שאנו משנים את מקום החיתוך של האותיות בפה, כדוגמת ג' לא דגושה שמבטאה ר' שהיא גרונית וכו'. יכול להיות שישנם מומחים שכן שולטים בזה, אינני יודע אך ע"פ מה שנראה לי רוב הציבור כנראה שישנו את מקום החיתוך. השאלה היא כזאת האם מותר לשנות את מקום החיתוך ? ובנוסף, אם כשהוגים את האותיות ע"פ המבטא המסורתי, ויוצא שמשנים את מקום החיתוך, האם עדיף להגות את האות ללא שינוי בין אות דגושה ללא דגושה (באותיות הבעיתיות) וכך לא לשנות את מקום החיתוך, או עדיין להגות במבטא המסורתי אף שמשנים את מקום החיתוך ? תודה רבה לכבוד הרב.