לכאורה נראה להקל להניח ככר או תינוק אף על מוקצה מחמת חסרון כיס לפי מה דמשמע מהתירוצים ברא"ש (מובא בב"י סי' שח סעי' ה) ואין להקשות מסי' (רעט סעי' ג) דהתם שאני שהאסור חשוב מדבר ההיתר אבל בכאי גוונא שההיתר חשוב אף על ח"כ שרי עיין נתיב חיים (סי' שי סעי' ה) ורעק"א בשו"ת (ח"א סי' כב) בשם החת"ס והאם יש להתיר עכ"פם לצורך גופו ומקומו דאיכא ס"ס שמא כדעת הגאונים הנ"ל ושמא כדעת המרדכי שמתיר לטלטל ח"כ לצורך גופו ומקומו לכתחילה (עיין ספר ידיו של משה פריסקו שם שאפשר שאין תמיה על המרדכי).
הרב רזיאל כהן
לעניות דעתי יש להחמיר בזה, אחר שאין ראיה גמורה מדברי הרא"ש להקל בזה, ובשו"ת רעק"א (המצויין כאן בשאלה) צידד בזה לכאן ולכאן. כיעו"ש. ואעיקרא הרבה ראשונים חולקים על הרא"ש שהיקל בכלי שמלאכתו לאיסור, ומרן בש"ע לא החליט הדבר להיתר, ק"ו דבמוקצה מחמת חסרון כיס אין להקל. וכן מוכח מההיא דסימן רע"ט ס"ג. וכן הוכיח הגאון רעק"א שם. ומה שדחה השואל (שלנו) דשאני התם שהאיסור חשוב מן ההיתר, אין זה נראה, כמו שמתבאר מתוך דברי המשנ"ב שם סק"י. וגם בצירוף דעת המרדכי אין נראה לי להקל, הואיל ועכ"פ רוב הפוסקים אוסרים. (ודברי הרב נתיב חיים והרב ידיו של משה, שהוזכרו בשאלה, לא מצאתי). אגב, לא הוזכר בדברי הגרעק"א שהחת"ס התיר בזה, רק הוזכר שם "חתני", ונראה כוונתו לדברי חתן בנו שהוזכר בפתיחה, וקורא לו בדרך חיבה חתני).