בסימן רס"א פסק מרן השולחן ערוך כדעת ר"ת לעניין זמן בין השמשות. להלכה נוקטים כשיטת הגאונים, אבל לעניין צאת השבת כתוב שראוי לכל אדם ירא שמיים לחוש לשיטת ר"ת, דכיון דאיסור שבת דאורייתא ויש חשש איסור סקילה לכן ראוי להחמיר. מדוע אם כן אין חוששין לעניין קריאת שמע ערבית לקרותה כשיטת ר"ת?