מה שפשוט לו לשואל דהוי פסיק רישיה בדרבנן מותר- אין זה פשוט, ובמנוחת אהבה ח"ב (פ"א סעיף ו') פסק להחמיר. ומכל מקום לדעת המתירים פסיק רישיה בדרבנן, כבר עמד בזה במנוחת אהבה שם (עמ' מ בהערה), וכתב שיש לומר שגזרו דבר שאינו מתכוין אטו מתכוין, שהרי אם היה מתכוין להשיר השיער ברחיצה היה אסור מן התורה שאז היה משירו יפה. ע"ש.
שמפו שלנו נראה שאינו משיר את השיער בודאי, אבל למעשה אין לחפוף בו הראש בשבת מצד דין סוחט, שסחיטה אסורה בשיער מדרבנן (ע' מנוח"א שם עמ' שע"ה ועמ' תכ"א) והוא מתכוין (או קרוב להתכוין) לסחיטה.
ואם יש צורך גדול בדבר נראה שיכול ליתן השמפו על ראשו כמות שהוא ולשטפו במים זורמים, אך לא תגע בו יד כלל ועיקר.