מסורה גדולה וקטנה
יש ספר מסורת המסורת של ר’ אליהו בחור, וכן יש ספר מבוא המסורה של ר’ יוסף קלמן.
אשתי עובדת בבית ספר לאומי תורני, שיש בו כיתות א- ו, וכן חטיבה שזה אומר כיתות ז,ח. ישנם בעיר עוד תיכונים [מכיתה ז והלאה] שהם פושרים מבחינה דתית. ויש עוד אולפנה [כיתה ז והלאה] חזקה יותר. מידי פעם מנהלת האולפנא פונה לאשתי כדי לקבל מידע על רמת התלמידות שרוצות לעבור לאולפנא בכיתה ז. אם אשתי לא תאמר על בת שהיא צדיקה וכו' היא לא תתקבל וממילא תשאר בבית הספר התורני. מאידך האינטרס של בית הספר שבו אשתי עובדת הוא שלא יעברו לשם כי אחרת תיסגר החטיבה, ויופחתו התקציבים וכו'. אשתי רוצה לענות לה כדי לשמור על יחסים טובים איתה - שמא יום אחד תלמד אצלה באולפנה. שאלתי היא האם מותר למסור מידע כזה - יש לציין שבאופן כללי האולפנה יותר חזקה ברוחניות מבית הספר, אך אין זה ברור שהילדה תתחזק שם יותר...או שמא אסור למסור מידע שנוגד את אינטרס המעסיק, וזה כעין בגידה? אשמח לקבל מכת"ר מקורות הלכתיים אם אפשר, ולא רק סברא בעלמא. תודה רבה.
נראה שאין חשש למורה לגלות להנהלת האולפנה על בת מסוימת שהיא מתאימה או להיפך, ואין זה דומה כלל לסוד מסחרי האסור לגלות (ע' שו"ת שבט הלוי ח"ד סי' ר"כ), וכמובן. ואע"פ שלהנהלת ביץ הספר יש אינטרס לשמר את התלמידות אצלם, פשוט שאין המורה אחראית לאינטרסים האישיים שלהם, ועליה לתת לנגד עניה אך ורק את טובת התלמידות. וגם מנהלי ביה"ס מחוייבים לכך.
לפני כעשר שנים ראיתי מאמר (באחד מעלוני השבת של הציונות הדתית) המתאונן על כך שיש בממ"ד 60% נשירה לכיון החילוניות. לכן ברור שכל העברה של בת לאולפנה יש בכך הצלת נפשות עבורה ואשרי המורה שיכולה לתרום לכך.