דעת ראש הישיבה זצ”ל בעניין לימוד קבלה

לא ידוע לנו על ישיבה כזו, גם בישיבות חרדיות יש רק מעט מזעיר. אמנם שיטת הלימוד חשובה ויקרה היא עד מאד אבל יש דבר הרבה יותר חשוב ממנו והוא יראת שמים ולימוד תורה לשמה בקדושה. לכן אלה הם הדברים העיקריים שעל פיהם אתה צריך לבחור את הישיבה בה תלמד, רבנים יראי שמים בתכלית, ותלמידים איכותיים וראויים. את השיטה אפשר ללמוד בעיקרון על ידי קביעת לימוד בספרו של מר חמי מרן זצ”ל “דרכי העיון”. אמנם אין כמו ללמוד בשיעור מפי רב כשאפשר, ועוד יש גם את סדרת הספרים “ארים נסי” על הש”ס שאם תלמד סוגיא בגמרא שהרב כתב עליה הרבה ותבונן בדבריו תוכל להשתלם בכך הרבה. ועוד שיש באתר הישיבה שיעורים מצולמים בהם מלמדים איך לומדים בעיון.

יש כלל נוסף והוא: שלפני מלה מלעיל בדרך כלל הוא”ו תהיה בקמץ. כמו “והגית בו יומם ולילה” (יהושע א, ח), “חננו מאיתך חכמה בינה ודעת”, “אבדון ומות אמרו” (איוב כח, כב), “ערב ובוקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי” (תהלים נה, יח) ואידך זיל גמור. וראה בכללי הדקדוק שבראש תיקון קוראים איש מצליח ותרווה נחת.

הרב מתנאל מיימון

בדורנו המציאות היא שחרדות ופחדים מצויים מאד וגם אצל אנשים בוגרים.

יש ב”ה דרכים נפלאות לצאת מזה, והעיקרית היא עיסוק תמידי במידת הבטחון בה’ יתברך. (לימוד בספרים הקדושים בנושא ובעיקר שער הביטחון שבחובות הלבבות, שמיעת שיעורים בנושא אמונה ובטחון, ואם אפשר גם שיחות אישיות עם תלמיד חכם שיכול לחזק בעניינים אלו) ובנוסף לימוד תורה בכוחו לנטרל מהאדם תחושות רעות וכיו”ב ובפרט לימוד בשמחה ומרץ לשם שמיים. וכן שאדם ממלא זמנו בעשייה איטנסיבית בלי זמנים ריקים אין הרבה מקום למחשבות ובלבולים.

ישנם מצבים קשים יותר שמחייבים התערבות רפואית כדי להתייצב ובמקביל כל הנזכר לעיל. וחשוב לדעת שישנם כל מיני דרכי טיפול אלטרנטיביות שאינם ממכרים כמו הטיפולים הרגילים.

והדבר החשוב ביותר הוא תפילה ממעמקי הלב לה’ יתברך שירחם ויעזור. בורא עולם שומע ומקשיב לתפילת כל פה וגם אדם פשוט מאד הקב”ה אוהב את תפילותיו.

לכבוד הרב יונה כהן נר”ו שלום וברכה. בזמנו מרן זצוק”ל למד עם כיתתו עמוד לשבוע בגפ”ת מטה מעלה. ובנוסף מהרש”א ועוד.

ישנו יסוד חשוב בעיון, שכל דבר בסוגיא צריך להיות מוכרח מהיסוד. (כגון מדוע הקשו מהברייתא ולא מהמשנה, מדוע הוסיף האמורא עוד מילה, מדוע פירש רש”י כך, איך יבארו התוס’ את המשך הגמ’ לשיטתם ועוד. ובדרך זו בנויים המהרש”א, מהרש”ל, המש”ך והרש”ש ועוד)

לגבי ההלכה, מרן אמר בדרשה קודם ידע לעיין טוב בגפ”ת ואח”כ יתנסה בכתיבת תשובות.

ועי’ עוד בספר דרכי העיון בסופו בנושא ההלכה שהרחיב בזה.

ואפשר לצפות בשיעורי העיון באתר הישיבה.

בקישור הבא

https://www.ykr.org.il/series/1376/

אענה בכלליות מותר ללמוד בספרים של רבנים בעלי דעות שונות בתנאי אחד ברור שיש לאדם קו אחד שהולך על פיו ובעיקר צריך שיהיה לאדם רב ירא שמיים ובקי בהלכה שהולך בדרכם של גדולי הדור וסומכים עליו שמדריך ומכוון.

אם תרצה הכוונה נוספת צור עמנו קשר במספר בבית ההוראה של הישיבה במספר : 035050550 שלוחה 1. בהצלחה.

שלום וברכה וישע רב.

לשאלתך יש את ספרו הגדול של מרן ראש הישיבה “דרכי העיון”

שבו האריך הרחיב שלב אחר שלב כיצד ללמוד בשיטה זו בלימוד עצמי ומדוייק עם כללים ברורים ודוגמאות מאלפות.

וכן ספריו “ארים נסי” על הש”ס.

ובפרט בסוף ספר “דרכי העיון” מובא שיעור בין רב לתלמיד בשקלא וטריא דקה מן הדקה איך נראית צורתא דשמעתא.

וכמו כן לאחרונה ישנה סדרת שיעורים בשיטת העיון המופיעה באתר הישיבה. כול יום שלישי מצורף קישור  https://www.youtube.com/playlist?list=PL_5buk_m8-OyXjEEWFOwjuT6Lr5SLCx-I

בגמרא (סוכה נ”א עמוד ב’) מובא על מה ששנינו במשנה במוצאי יו”ט הבראשון של חג ירדו לעזרת נשים ומתקנים שם תיקון גדול, מאי תיקון גדול, אמר רבי אלעזר כאותה ששנינו, חלקה היתה בראשונה, והקיפוה גזוזטרא, והתקינו שיהו נשים יושבות למעלה ואנשים מלמטה ת”ר בראשונה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ והיו באים לידי קלות ראש התקינו שיהיו נשים יושבות מבחוץ ואנשים מבפנים, ועדיין היו באים לידי קלות ראש התקינו שיהיו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה, היכי עביד הכי והכתיב “הכל בכתב מיד ה’ עלי השכיל” אמר רב קרא אשכחן ודרוש “וספדה הארץ משפחות משפחות לבד משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד” אמרו הלוא דברים ק”ו ומה לעתיד לבוא שעסוקין בהספד ואין יצר הרע בהם אמרה תורה אנשים לבד ונשים לבד עכשיו בשמחה ויצר הרע שולט בהם על אחת כמה וכמה. ע”כ ומתבאר שאין בניית הגזוזטרא מכלל הבנין שנאמר בנבואה בצורת בנייתו אלא שהוכיחו חכמים כי לצורך הצניעות מוכרח להוסיף זה, אמור מעתה שאין צורך בתוספת זו אלא בעת שהכל באים ויש חשש לערבוב בין אנשים לנשים אבל במשך השנה לא. ולפי זה נראה שמה שכתב הרמב”ם בהלכות בית הבחירה בסתם הוא לפי שסוף סוף גם זה בניית בית המקדש אבל לא שכוונתו שחלק זה הוא הכרחי כמו שאר הבנין שהרי מוכח מהגמרא שאינו מכלל הבנין אלא רק לצורך צניעות בחג הסוכות ולפיכך כתב בהלכות לולב שבערב החג מתקינים שם גזוזטרא לומר כי בערב החג הוא מוכרח לגמרי שהיה בנויה שהיינו שגם אם במשך השנה הוצרכו להרוס אותה (כפי שמוכרח שאין זה הכרחי לבית המקדש) או שמאליו נשברה הרי שבערב חג סוכות צריכים לשים לב לכך שצריך שתהיה קיימת

החכמים שתיקנו לומר תחנון תיקנו לומר זאת כל השנה ולכן גם כשלא שייך לומר בכל זאת אומרים כי הם לא חילקו בין מתי שיש כפילות או לא. וכן דרכם כמובא הרבה בגמרא שלא חילקו חכמים בתקנתן.
אבל באמת אין זו כפילות כלל כי הרבה פעמים אדם לא כיון כראוי בסליחות ולפעמים אנו שוכחים דבר מסוים. ולרוב אדם רוצה להתוודות על דבר מסוים כמה פעמים כי אף לאחר הוידוי הראשון עדין מרגיש לא בסדר עם הקדוש ברוך הוא ומרגיש חרטה בלב ולכן רוצה לדבר עם הקדוש ברוך הוא על זה שוב. וקראתי פעם שצריך גם לעשות וידוי על הוידוי הראשון על זה שאת הוידוי הראשון לא אמר בכוונה ולכן אומר חטאנו וכו’ אשמנו בגדנו וכו’ היינו שחטאנו כשאמרנו מילים אלו אשמנו בגדנו וכו’ בלי כוונה.

תשובה זו נכתבה על ידי הבחור דור שבתאי מישיבתינו הקדושה.