Menu
שאל את הרב
print
אא

שלום לכבוד הרב המשיב, בספר "דברי שלום ואמת" (ח"ב) לרה"ג שלמה טולדנו שליט"א נבדקו כ- 140 הלכות תדירות ונפוצות ונמצא דבר מעניין: לפי שיטת הפסיקה של יוצאי מרוקו וצפו"א - כ- 68% מההלכות הנ"ל הן כדעת מרן ש"ע לשיטת הילקו"י - כ- 50% בלבד הן כדעת מרן הש"ע שאלתי היא לא על שיטת הפסיקה מכיוון שכל חכם פוסק על פי הבנתו (ואם כנים אנו בזה אין וסביר להניח שלא הייתה קבלה מוחלטת ב- 100% של פסקי מרן ש"ע באף קהילה בישראל), אלא על ההלכה הרווחת בציבור היום ע"פ הילקו"י - מדוע היא נחשבת בציבור הרחב ל"קבלת הוראות מרן" בעוד שהמספרים הנ"ל מוכיחים בדיוק הפוך - לנוהגים ע"פ מנהגי ופסקי צפו"א יש נטיה חזקה יותר משמעותית לנהוג כדעת מרן ? כמו כן, הדרישה החוזרת ונשנית בילקו"י להתבטל לדעת מרן בא"י מתפרשת בהרבה מקרים בפועל כדרישה ליישם את מנהג ירושלים (שלא היה מעולם אחיד בירושלים ואכמ"ל) ואפילו במחיר דחיית דעת מרן. ולכן נשאלת שאלה נוספת - הרוצה שלא לנהוג כדעת הרב עובדיה זצ"ל/ילקו"י אלא ע"פ מנהג צפו"א שהוא כדעת מרן הש"ע - הרשות בידו ? או שמא קיבלנו "הוראות מרן הרב עובדיה זצ"ל" ותו לא? לא ברור. תודה רבה.

הרב רזיאל כהן

– עברתי מלמעלה על הנתונים שהוצגו בספר דברי שלום ואמת, ובמחכ"ת המספרים הנ"ל מוצגים בצורה בוטה ומעוותת לגמרי, והבולט ביותר שהוא "שוכח" להוסיף גם את 30% שיש (גם לשיטתו) פירושים שונים בדעת מרן. ולמעשה גם לשיטתו לא מצא בכל רשימת ההלכות רק 35 מקרים שנהגו בהם הספרדים בא"י שלא כדעת מרן, כלומר רק כ-25%. וזה מלבד עוד אי-דיוקים שיש בדבריו, וגם יש לדון על פרטי ההלכות שהזכיר ואכמ"ל.

– אותם מקומות שהגרע"י סוטה (כביכול) מפסק מרן, בד"כ מדובר על מנהגי תפילה וכיו"ב שאנו נמשכים בהם אחר האר"י והמקובלים, כמסורת רוב עדות המזרח בזה. אבל כשטוענים על מנהגי מרוקו שהם נגד דעת מרן, הכוונה בעיקר על דינים גמורים. ולא הכמות המספרית קובעת, אלא האיכות.

– למעשה הרוצה להחמיר נגד מנהגי הספרדים בא"י, רשאי ותע"ב. אבל להקל בא"י נגד המנהג ודעת מרן – אסור לספרדי, אפילו אם נולד הסבא שלו בקזבלנקה. ועיין בכל זה באורך בשו"ת מחקרי ארץ ח"ג (סימן ס').


 

שאלת המשך:

שלום רב, כמה שאלות בבקשה: 1. אשמח לדעת מהי הבוטות והעיוותים בשיטת הצגת הנתונים שכבוד הרב מתכוון אליה. 2. לשיטה ש"רק" 25% מההלכות הן לא לפי הש"ע - כיצד ניתן להתייחס לרבע מההלכות הנפוצות כאל מספר זניח ? הדעת נותנת לומר הפוך - דחיית שיטת מרן בכרבע מההלכות הנפוצות היא ביטוי לסטייה משמעותית מדעת ש"ע למרות שטוענים לקבלת הוראותיו. 3. מי דן בשאלה האם קבלת הוראות מרן היא בכמות או באיכות? אשמח להבין מהי קבלת הוראת מרן באיכות וכיצד היא עדיפה על קבלה כמותית? אודה גם להפניה למקורות. נלע"ד שסביר יותר לומר שמרן חיבר את ספרו על מנת להורות כיצד לנהוג הלכה למעשה, היינו קבלה כמותית, ולא על מנת שייעשה שימוש איכותי בכללי הפסיקה שלו עצמו (כגון ג' עמודי הוראה) ושבאמצעות שימוש כזה ידחו את רוב פסקי הש"ע מחיי המעשה (למשל בטענת "אילו היה רואה" בהגלות חיבורים של מי מעמודי הוראה הנ"ל). הרב לא מסכים שקרוב יותר לומר שבשעה שחיבר את ש"ע כיוון שהעם יקיימו דבריו כפשוטם (כיאה לכל ספר פסיקה) ולא ב"איכות"? 4. כבוד הרב כתב לגבי קולא נגד מנהג א"י - כידוע, לא היה מעולם מנהג אחיד בא"י כפי שמוכח משו"ת רבות. ואכמ"ל. תודה

הרב רזיאל כהן

1-2) – בשלחן ערוך או"ח יש קרוב לשבע מאות סימנים, ובכל סימן כמה וכמה סעיפים, איני יודע מספר מדויק של הסעיפים, אבל להערכתי קרוב לארבעת אלפים. רק אדם תמים יחשוב שברבע מן הסעיפים הנ"ל (כאלף סעיפים!) מנהג הספרדים בא"י נגד דעת מרן.

– הרשימה המובאת בספר דברי שלום ואמת אינה תמימה, אלא מגמתית מאד, (מאחר וכל ההלכות שהזכיר בה הם מתוך הדוגמאות שהביא בספרו שנועדו לחזק את מסורת בני המערב). אלא שהמחבר מעיר ב"תמימות", שאם מתוך כל הדוגמאות הללו מצאנו 50% (לשיטתו) שנוהגים הספרדים בא"י נגד מרן, מסתמא כך הוא בשאר ההלכות. ואין לך עיוות וסילוף גדול מזה. בקושי הוא מצא 35 הלכות שנהגו בא"י נגד מרן, ואם יפשפש וימצא בש"ע או"ח עוד 35 הלכות שנוהגים נגד מרן (מלבד בהלכות ברכות, כמובן), חכים ורבי יתקרי…

– זה מלבד שיבושים רבים בפרטי הרשימה שלו, כגון מה שכתב שם שמנהג הספרדים להמתין מלהניח תפילין עד בר המצוה הוא נגד מרן, ולא ראה (או התעלם בכוונה) ממה שמבואר בזה בטוטו"ד בשו"ת יבי"א ח"ו סי' ג'.

– או כמו מה שטוען שמנהג הספרדים ע"פ האר"י לעשות ט"ל כריכות בציציות הוא נגד דעת מרן (שכתב לעשות מ' כריכות), משא"כ במרוקו. ושכח מ"ש הגר"ש משאש (בהסכמה למשנ"ב איש מצליח) שכך נהגו גם במרוקו לעשות בטלית גדול ט"ל כריכות.

– או מ"ש שמנהג הספרדים לאחוז ד' ציציות בק"ש הוא נגד דעת מרן, אבל מנהג מרוקו כמרן. והוא עצמו בפנים הספר כותב שרבים במרוקו נהגו לאחוז ד' ציציות (ומאידך יש עדויות על הגרע"י שאחז רק ב' ציציות כמרן).

– וכן מ"ש שמנהג הספרדים לשמור הפיוטיום (בימים נוראים) אחר התפילה הוא נגד דעת מרן – זוהי הטעיה גמורה.

ובאמת כבר נגמר לי המקום לפרט עוד, וגם הזמן דוחק. אבל אם תבדוק לאט לאט אחר כל הרשימה, תמצא כאשר כתבתי.

3) ברור שיש הבדל בין הכמות לאיכות, ולדוגמא אדם שמחמיר ע"פ הקבלה לאחוז ארבע ציציות בשעת ק"ש או שעושה בציציתו ט"ל כריכות (כביכול נגד מרן), אין בכך כלום. אבל אדם שאוכל בשר לא חלק, דינו לדעת מרן כאוכל נבילות וטריפות. או המברך על ההלל בראש חודש, או שאשתו מברכת על הלולב בסוכות, הרי אלו נושאים שם שמים לבטלה לדעת מרן.

– הכלל "אילו היה רואה מרן היה חוזר" אינו קשור לוויכוח הנוכחי שלנו, הרבה חכמים עיראקים אינם מקבלים כלל זה, והרבה מרוקאים מוכנים לקבל אותו, אע"פ שלא מצא חן בעיני הרב משאש זצ"ל. והדברים תלויים אך ורק בשיקול דעת, ולא בכללי המנהגים.

4) הטענה שלא היה מנהג אחיד נכונה לשעתה, ובחלק מן ההלכות, אבל יש מקרים שאי אפשר לברוח מהם.

לצערינו הרבה מכניסים לדיון זה ענייני כבוד המסורת והאבות וכיו"ב, אבל באמת זוהי שאלה הלכתית גמורה, ויש לבדקה בשכל קר ללא רגשות. יעיין כבודו במחקרי ארץ (ח"ג סי' ס) שציינתי בתשובתי הקודמת, ומשכיל על דבר ימצא טוב בע"ה.


 

לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew


 

דילוג לתוכן