Menu
שאל את הרב
print
אא

שלום וברכה אני כעת לומד הלכות ברכות והיה לי קצת שאלות בזה

1. לפי הסוברים שפרי שלא נגמר בישולו ונאכל רק ע״י הדחק מברכים שהכל, למה אם נתקן ע״י בישול יש לברך בפה״ע הרי אין לו שם פרי בכלל. ואם יש להם שם פרי אלא כיון שנאכלים ע״י הדחק אינו מברך בפה״ע אבל ע״י תיקון שפיר דמי זה נסתר מגרענים שהסברה הפוכה

2. ק״ל בהגהות אי״מ בסוף הספר בס׳ רב על סע׳ ב שודאי למ״א יוצא שהרי רואים שע״י תיקון יש לברך בפה״ע ואם אין לו שייכות בכלל לפרי היה לברך שהכל בכל אופן

3. לפי מרן מה חילוק בין פרות אלו שלא נגמרו בישולם לשקדים מתוקים שנאכלים ע״י הדחק ואעפ״כ מברך שהכל ולא בפה״ע וכן לפי דברי הרשב״א שביאר שכל שסופו ליהות פרי אין לו חיסרון של ״נטע אדעתא דהכי״ ולפי זה אם הקליפה נחשבת כגוף הפרי וראיה לזה שמבריך על שקדים מרים בפ״ע כשהם קטנים אע״פ שעיקר אכילתם הם הקליפה אם כן היה להם לדמות לפרות שלא נגמרו בישלום שדעת הש״ע לברך בפה״ע

4. בסימן רו [הערת מערכת: עמ' קט"ז] הערה 9 כתב שמשמע מראשונים אלו שאפילו בסתמא אינו מברך וקשה שהב״י כתב שצ״ל בדעת ר״ת שהיה דעתו עליו ובראב״ד כתב הטעם כיון שהיו מונחים לפניו ולא משמע מהם שאיירי אפילו בסתמא

5. כתוב בהערות איש מצליח בסוף הספר בסימן קעד שאין לגרום ברכה ע״י ברכה אפילו לצאת ממחלוקת הפוסקים דלא כרב משה לוי זצ֜״ל אבל בברכה אחרונה אפשר להקדים ברכה כיון שכבר חל עליו חוב לברך, ובסימן קס״ח סק״מה לגבי דובשנים כתב שאן לעשות זה אפילו בברכה אחרונה ולכורה סותר למ״ש בס׳ קעד

6. עוד לפי היסוד בס׳ קעד, יוצא שאסור לעשות בהמ״ז, לברך במ״מ לכ״ע וכן בפרות, האם השתנה הדין בשבת להשלים ק׳ ברכות?

7. גם מ״ש בס׳ ריב בהערה 3 לכאורה סותר ליסוד הנ״ל שכתב לברך ברכה אחרונה על עיקר כדי לברך על טפל. תודה וחזק על הספר הנפלא מ״ב עם הגהות איש מצליח.

הרב אברהם חדאד

לשואל הנכבד!

לפני שנענה על שאלותיך החשובות אני צריך להבין את שאלותיך כראוי יש בהם כמה דברים שלא הבהרת כראוי וכדלהלן:

בשאלה 1: כתבת שבגרעינים "הסברא הפוכה", נראה כוונתך שבגרעינים פסק מרן שעל מרין ומיתקן מברך שהכל, ואתה תמה למה לא בפה"ע כיון שבמתוקים מברך בורא פרי העץ, האם לזה כוונתך?

בשאלה 2: כתבת שודאי למג"א וכו'. האם כוונתך להוכיח שסברת מג"א היא גם בפירות שירדו בדרגתן לברכת שהכל, אם ברך על העץ יצא?

בשאלה 3: לא הבנתי מ"ש ששקדים מתוקים הנאכלים ע"י הדחק מברך שהכל, לא מצאתי דין כזה.

בבה"ת הצב"י אברהם חדאד ס"ט

שאלת המשך:

שלום וברכה

1) כשחזרתי על השאלה, ראיתי שהתבלבלתי בסברות והקשיתי פֹוסק אחד על שני

2) כן, כיון שע״י תיקון מברך ברכת הפרי אז ודאי אין לו חיסרון של שם ״פרי״

3)מרן פסק שבפירות משיצא הפרי ונאכל אפילו ע״י הדחק יש לברך ברכת הפרי ולכאורה לא נטעי אנשי על דעת לאכול אותם כך, מבאור ברשב״א כיון שבגמר בישולם אין להם חיסרון זה אז כבר מעכשיו נחשבים נטע על דעת לאכול כך, וביאר גם מקום אחר למה מברכים על שקדים מרים כשהם קטנים בפה״ע שעיקר האכילה הוא הקפילה ונחשבת כגוף הפרי אז לפי כל הנ״ל בשקדים מתוקים קטנים שנפסק לברך שהכל שהם מרים כיון שעיקר אכילתם הוא הקליפה למה לא לברך בפה״ע כיון שהקליפה נחשב כגוף הפרי ואין חסרון של נטע על דעת כן כמו שביאר הרשב״א הנ״ל בשאר פרות מרים שנאכלים ע״י הדחק ואם אין הקליפה נחשבת כגוף הפרי למה בשקדים מרים מברכים בפה״ע.

תודה.

הרב אברהם חדאד

שלום רב, להלן מענה לשאלותיך, אמנם כעת איני עוסק בהל' ברכות, אבל שמתי פני לענות עלרב לעשות נח"ר ואם שגיתי עמי תלין משוגתי. והיה הקצר אמיץ. וזה החלי.

אודות שאלה 2 – בהערה א"מ זו, מיירי לדעת הפוסקים שעל גרעינים מתוקים ברכתם שהכל, כלומר דלא חשיבי פרי כיון דלא נטעי אדעתייהו כלל, וע"ז כתבו שגם מג"א יורה שלא יצא יד"ח כיון דאין שם פרי עליהם, ומאי קאמר מר שע"י מיתוק ברכתם העץ?

אודות שאלה 3 – התבונן נא מאי טעמא ל"א תנאי דלא נטעי בגוף הפרי וכי זה חוק בלי טעם? אלא הטעם נראה שביאור "לא נטעי אדעתא דהכי, פירושו שאין חפצים בו כלל שעיקר הנטיעה אינה בעבורו וזה לא שייך לומר על גוף הפרי, שאיך נאמר שלא נטע א האילן בשביל הפרי דוודאי וודאי נטע כדי שיוציא פירות, אלא שחפץ היה לאוכלו כשהוא גדול ולא כשהוא קטן, וברצונו זה לא אכפת לן כיון שסו"ס פרי זה הוא תכליתו של העץ. משא,כ בקליפה של פרי, כגון קליפה של שקד, הדבר תלוי, אם בגדולתו יהיה מר, א"כ עיקר הנט' בשביל השקד שיגדל ולא נטעי כלל עבור הקיליפה בעודו קטן, שהרי אם יאכל הקליפה בעודו קטן יפסיד את עיקר המטרה של הנטיעה (כלומר השקד) ודו"ק.

אודות הערה 4 – הם מעירים מדברי המ"ב גופיה שבסוף דבריו בבה"ל שם כתה שהראב"ד מיירי בסתמא ולא בהיה דעתו בהדיא, ומונחים לפניו כתב הבה"ל שם דהוי כסתמא [וז"ל: ודע עוד דאף לדעת הש"ע והרמ"א מוכח דבסתמא עכ"פ חוזר ומברך אף שהיו מונחים כולם לפניו על השלחן בשעת הברכה מכמה פוסקים מוכח דס"ל דאף בסתמא כיון שהיו מונח הכל על השולחן לפניו א"צ לחזור ולברך והוא הראב"ד המובא בב"י וכו'].

ואודות מ"ש מרן בב"י בדעת ר"ת, כת"ר יתבונן למה מרן הוצרך לכתוב בדעת ר"ת "דמיירי בשהיה דעתו עליו בראשונה", משום שההגהות כתבו שר"ת סובר כדעת הראב"ד, ולכאורה הראב"ד מיירי שהיו הכוסות לפניו. [ולהבנת הבה"ל "לפניו לא הוי אלא כסתמא"] ור"ת מיירי בהביאו לו כוס אחר. אלא ע"כ דר"ת מיירי בשהיה דעתו עליו. ע"כ ביאור דברי הב"י. והשתא אם לר"ת בסתמא (כלומר בשהיה לפניו על השולחן ולא היתה דעתו עליו להדיה) צריך לברך, אכתי לא הוי כדעת הראב"ד. אלא ע"כ דגם דעת ר"ת כך. ועתה תבין תמיהת ההערות. וקצרתי.

אודות שאלה 5 – ההבדל הוא שגדי הדובשנין י"א שהמרקחת עיקר והדובשניןם טפל ולדעתםאין צריך לברך כלל על הדובשנין על המחיה רק על המרקחת נפשות ולכן לא מועיל להקדים לברך על המחיה. משא"כ בסי' קע"ד מיירי שאחר שאכל מין העץ ומין ירק הרי ודאי לכ"ע יש לו חוב לברך גם מעין ג' וגם נפשות, רק שיש באפשר' לפטור שני החיובים בברכה אחת. ובזה מותר לגרום, לצאת יד"ח כל הפוסקים.

אודות שאלה 6 – לענ"ד אין דברי כמ"ש נכונים, דבאמת גם בחול מותר להשאיר המזונות לאחר הברכה כיון שיש מחלוקת אם הפת פוטרתן, שהרי בהמ"ז נתחייב כבר לברך ועושה מעשה בזה שמקדים לברך בהמ"ז "לגרום" ברכה לצאת לכ"ע . וע"ע בהערה הבאה. ומה שהזכיר כת"ר "פירות" איני יודע למה יברך בהמ"ז קודם אכילת הפירות, ובחול ודאי שאסור לעשות כן. ובשבת מותר כמו שפסק הרב ברכ"ה ח"א פ"א הלכה ו'. וע"ש.

אודות שאלה 7 – גם כאן לענ"ד אינו סותר כלל, וכמ"ש בהערה 6 – שגם כאן התחייב כבר בברכה אחרונה וגם אם יאכל הטפל כעת בסוף יצטרך לברך אחרי אכילתו הברכה האחרונה הנ"ל, אלא שבשביל לצאת ידי מחלוקת מקדים לברך הברכה האחרונה קודם אכילת הטפל כדי להתחייב לכו"ע .

ואין זה דומה לאדם שמפסיק באמצע אכילתו ומברך ברכה אחרונה לצאת יד"ח החולקים ושוב ממשיך לאכול, ששם לאותה דעה הברכה הזו מיותרת ואסורה, משא"כ כאן שסיים לאכול העיקר ולכ"ע ברכה זו צריכה אלא שאם היה מאחר אותה היה חוסך בברכה אחרת לדעה פלונית, ולהקדים כדי לצאת יד"ח, לכ"ע חשוב "לגרום" ושרי.

יישר כוחו! להבא אם אפשר לציין היטב מהיכן מקשה, לקח לי זמן בחיפושים כדי להבין תנא היכא קאי… (כגון סי' ר"ו הערה 9, איזה עמוד?)

הצב"י אברהם חדאד ס"ט.

לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew