קריאת פסוקים אחרים בקריאת חוק לישראל

כלל גדל בידינו: אין מחליפים את השם רק במקרה של מחלה חס וחלילה או עיכוב שידוך וכדומה. וגם אז רק “מוסיפים” ולא משנים לגמרי (ספר מקור נאמן חלק ב’ סי’ אלף תש”כ) אמנם שם רחל יש שלא העדיפוהו מכמה סיבות אך, אך באופן כללי הוא שם טוב (שם בסימן אלף תרס”ד). איני מציע לכם להחליף את השם ובפרט ששם רחל יותר טוב משם ליבי (עי’ שם בספר סימן אלף תש”ז) . רק אם יש עיכוב שידוך או חולי וכיוצא, יש להוסיף שם ולא לשנות. לולא זה כבר ארבעים וחמש שנים הסתדרתם עם שם זה כדאי להשאר איתו מקסימום לעשותו שם חיבה “רחלי” וכיוצא.

כלל גדל בידינו: אין מחליפים את השם רק במקרה של מחלה חס וחלילה או עיכוב שידוך וכדומה. וגם אז רק “מוסיפים” ולא משנים לגמרי (ספר מקור נאמן חלק ב’ סי’ אלף תש”כ) איני יודע מה הניסיונות וההתמודדויות שכתבתם כל אדם יש לו ניסיונות והתמודדויות בחיים, ורק אם זה ממצב בלתי ממש בלתי נסבל כמו עיכוב שידוך וכיוצא אפשר להוסיף שם. לולא זה לא כדאי.

לא כל צרה יש לתלות בשם, צריך להתחזק באמונה שהכל ממנו יתברך ולהיות בשמחה להתפלל לבורא עולם ותת כל יום פרוטה לצדקה ובע”ה תראו נפלאות.

הרי”ש נקראת כמו בחולם (קמץ קטן), אולם מרן רה”י ע”ה הכ”מ כתב ששם זה מתאים יותר לבנים, ולבת עדיף רונית או רינה. (מקור נאמן ח”ג סי’ אלף תרס”א)

במשנה במסכת יומא (פרק ג’ משנה א’) אמר להם הממונה צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה, אם הגיע הרואה אומר ברקאי. ופירש רבנו עובדיה מברטנורא: האיר והבריק השחר.
אם כן פירוש השם ברקאי האיר, והוא דומה לשמות מאיר יאיר מאור, והוא שם טוב.
לגבי מה שכתבתם שהוא בארמית, לכאורה אינו נכון, הרי בתהלים כתוב ברוק ברק ותפיצם. וגם שם בארמית לא ידוע לי שיש בעיה בו.

המשמעות של השם טובה מאוד, הבעיה היא שבמקורות (זכריה ו’ י”ד ורשב”ם ב”ב דף קס”ו ע”ב) הוא שם של זכר, אך לפי הבנתי בדברי מרן ראש הישיבה שליט”א בספר מקור נאמן (ח”ג סי’ אלף תרע”ט) זה לא כ”כ נורא. לכן מצד זה נראה להשאיר את השם.

אם בכל זאת תרצו ותעדיפו לשנות את השם, נעביר את השאלה למרן ראש הישיבה שליט”א.

מרן בשלחן ערוך (יו”ד סי’ רי”ג ס”ב) פסק שהאומר אשנה פרק זה נדר גדול נדר לאלקי ישראל. וה”ה לכל דבר מצוה כמ”ש הרמ”א שם. וע”ע בשו”ת יחוה דעת (ח”ו סי’ נ”ב) שהביא שכ”כ כמה אחרונים שבדבר מצוה אפילו אמירה נחשבת נדר. ובנידון דידן יש להסתפק אם נחשב דבר מצוה או לא, כי אין זה מצוה ממש, ומאידך יש בזה כבוד התורה לקרוא לבן שלו בשם של חכם. ועוד יש חשש אולי לקפידא של אותו רב כמו שהזכרתם בשאלה. לכן כדאי לקרוא לבן שם שני בשם של הרב ושם ראשון בשם שאשתו רוצה, ושלום על ישראל.

מרן ראש הישיבה שליט”א בשו”ת מקור נאמן ח”ג סי’ אלף תקס”ד הביא מקורות רבים שמצאנו שקראו לבן בשם של אביו. ואף שאין כדאי כ”כ לעשות כן, כמבואר בתשובה שם, מ”מ מאחר שכבר נעשה, יש לו על מה לסמוך.

אמנם זה שם חדש ואולי עדיף שם של אחת מהצדקניות שהיו במשך הדורות, מכל מקום הוא שם עם משמעות טובה, כמו שכתוב “אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך”.

[לשואל: השאלה נענתה ע”י רבני בית ההוראה ולא ע”י מרן שליט”א]

חפשתי בספרים על יהדות תונס ולעת עתה לא מצאתי משפחה כזו.