כיריים בפסח
אין חובה לקחת כירים חדשות, צריך לנקות אותם היטב ואח”כ לעשות להם הגעלה. ומכל מקום טוב שיהיו כירים לפסח.
א- שאלה לרב רזיאל על מה שמשמע מדבריו שאם יש בפפושדו חומר תפיחה זה בעיה והנה וודאי שעד עתה יש וע"ז אף הרב יעקב לא אמר שזה בעיה והנה בהלכה ובאגדה של הרב נקי שיצא החודש בעמ' 108 למטה ענה ע"ז מיבי"א, ואם אפשר להעביר שאלה זו גם לרב מאזוז שהזכיר בשיעור לפני פסח על הפפושאדו, אם אפשר להראות לו את דברי הרב נקי, אני אנסה לצרף קובץ שבו יהיה את דבריו. ב- בהגה א"מ על מ"ב פסח עמ' מד' מס' 3 "וכן פורצלן", לכאו' זה דלא כהוראה ברורה קב' סק"ז וכן באור ההלכה מקייס שם. ג- שם עמ' לט הע' 1 חשבתי שזה סותר את מ"ב ס"ק מ"ה אך אח"ה אמרתי אולי יש הבדל בין "רוב תשמישו במאכלים כשרים לפסח" לבין "רוב תשמישו בחמץ צונן" שע"ז דבר המ"ב, ואכן כך ראיתי בדרשו, אך מהערותכם בסוף הספר נ' שאין חילוק ר' עמ' סד שורה 8 ואולי גם 3 שורות אחרונות של הדף. ד- שם עמ' מז' הע' 2- יש להעיר שהיום ל"צ לברור יותר מפעם אחת, וכן אמר הרב יצחק יוסף שהיןם זה נקי ה- בהוראה ברורה מליחה עמ' 12 שעה"צ קנ' בדברי הט"ז לכאו' נפלה טעות דפוס במקום "אפי' לאחר כ"ד" צ' להיות "אפי' עד כ"ד" ו- יש לי עוד כמה שאלות על הוראה ברורה אך בהמשך בעז"ה
א) לא ראיתי דברי ספר “בהלכה ובאגדה”, אבל דברי היבי”א ודאי ראיתי, ודעת מרן רה”י שאע”פ שמעיקר הדין הדבר מותר, מ”מ שומר נפשו ירחק מהעוגיות הללו.
ב) לא מצאתי בהוראה ברורה דבר מזה, (ואולי יש ט”ס בציון שלך). עכ”פ פשטה ההוראה דכלי פורצליין דינם כחרס, ואין מי שחולק בזה זולת הרב דוד שלוש בספרו חמדה גנוזה ח”א.
ג) באמת כוונתינו לחלק כפי ששיערת – בין רוב תשמישו בהכשר, ובין רוב תשמישו בצונן וכיוצ”ב. ול הבנתי מה יש בסוף הספר סתירה לזה. באר נא!
ד) גם אני חושב כן, אבל העתקנו שם דברי החזו”ע כמות שהם, שלא לפרוץ גדר.
ה) אינה ט”ס, וכפי שתוכל לראות בט”ז עצמו.