זמן חיוב הנוסע בכביש מנחם בגין הסמוך לירושלים בקריאת המגילה
שאלות נוספות בנושאבן עיר (כגון הדר בביתר) שנסע בליל י"ד לעיר אחר (וכגון למודיעין עילית), ובעלות השחר (של י"ד) היה בכביש הנכלל בירושלים (וכגון בכביש בגין שנכלל בירושלים והוא בדרך בין ביתר למודיעין עילית), ואח"כ היה במודיעין עילית בשני ימי הפורים (עד סוף ט"ו), לכאו' יש לדון מה דינו באיזה נחשב יום פורים אצלו. דהנה לדעת הרא"ש הרי נקבע בעלות השחר של י"ד כבן כרך, אע"פ שלא היה בט"ו כלל בכרך אלא בעיר, ולדעת רש"י לכאו' נפטר מב' הימים. אמנם נראה לחייבו מב' טעמים א' כיון דלא היה באפשרותו לקראות את המגילה בזמן מועט זו שהיה שם אינו נכלל עדיין בכלל בן כרך, (ולפי"ז אם אכן נשתהה שם זמן רב יותר, וכגון שהיה שם פקק וכדו' אכן יהיה דינו כנ"ל), ב' דאפשר לומר דאין זה מיקרי דהיה שם דהרי לא היה דעתו לכך ולא נתכוון להיות שם כלל וכלל ורק בדרך מקרה הגיע לשם ואין זה מקרי ששהה שם. והנני בבקשתי מכבוד הרבנים שליט"א שתאירו עיניי בהלכה זו.
הרב רזיאל כהן
איני מונח בסוגיה סבוכה זו, רק אודיע שדעת מוה”ר בתפלה למשה ח”ב (סי’ נ”ד וס’ נ”ו אות ה’) שהעיקר כדעת רש”י וסובר שלדעתו חייב במקרה כזה לקרוא בי”ד כבן עיר , עש”ב וכ”ד מרן רה”י בסנסן ליאיר (סימן י’) ובלנ”ד לכשאפנה אשנה.
ב. בנוגע לשני הצדדים שהזכרת בשאלתך לענ”ד מסתבר כצד השני, ובפרט שעיקר חיוב פרוז בין יומו ומוקף בין יומו נפקא לן מקרא “דיושבים בערי הפרזות וזה שנוסע במכונית אינו יושב דרכוב כמהלך דמי
ג. גם המציאות בשטח לגבי כביש מנחם בגין, אינה ברורה לי, ועכ”פ כירושלים מבחינה הלכתית, וידועה גם דעת הגרימ”ט שסובר שכמעט כל ירושלים החדשה יש לקרוא בי”ד