דברי מרן רה"י שליט"א בס’ ארים נסי דהלכה למשה מסיני – לאו דווקא
שאלות נוספות בנושאמ"ש מרן ראש הישיבה שליט"א בס' ארים נסי, פסחים (עמ' תקא), דהלכה למשה מסיני - לאו דווקא. אשתמיטיה לכת"ר תוס' יבמות (עז:), ד"ה הלכה אני אומר. ובזה מיושבת קושיית מהר"ץ חיות, בבא קמא (יז.) בעניין חצי נזק צרורות, איך נאמר בו מחלוקת. ועי' מ"ש הנצי"ב, העמק שאלה, קדמת העמק (א, ב). ושם (עמ' רסב) חקר בשיטת ריוה"ג, שהתיר הנאה מחמץ בפסח, אי שרי גם מדרבנן. ובאמת לא זכיתי להבין, איך יפרש איסור בל יראה ובל ימצא ומצוות תשביתו. וצ"ע. ומ"ש (עמ' רלז) ואין רבוי אחר רבוי אלא למעט. נתקשיתי בפסוק מפורש, טובה הארץ מאוד מאוד - מה בא למעט???
רבני בית ההוראה
א. לא כותבים כיום בכה"ג אישתמיטתיה אלא סייעתא לדבריו.
ב. צ"ל דאע"ג דאסור לראות וגם שיהיה מצוי אצלו מ"מ הנאה של כילוי מותרת כגון להסיקו תחת תבשילו וכיו"ב (וכגון שמצא הרבה חמץ בפסח), ולגבי תשביתו מבואר בתוס' (דף כ"ח ע"ב ד"ה ר"ש) דגם לר"ש יש מצוות בדיקת חמץ ובודק מחמץ מועט – אבל כמות גדולה של חמץ אין בה חשש שיאכלנו (וי"ל דגם תשביתו שייך רק במעט).
ג. מה שאמרו אין ריבוי אחר ריבוי מיירי על לשון שרומזת לריבוי כמו גם, את, וכיו"ב. (גם אתם – לרבות שלוחכם, את – לרבות ת"ח). אבל לשון המורה על ריבוי – אדרבא פשוטו כמשמעו לומר שארץ טובה מאוד.