קריאת פרשת זכור ע"י חתן בר מצוה

לא חייב לכרוע

כל עוד אין הכרח שיעברו איסור אין בזה “לפני עור לא תתן מכשול” (עיין בשו”ת יחו”ד ח”ג סי’ ס”ח).

ועיין שולחן ערוך סימן קסט ס”א ובהערת איש מצליח מס’ 3 שם בשם מרן ראש הישיבה שליט”א ובהערה שבסוף הספר

דעת מרן ראש הישיבה שליט”א שכדאי לכל בחור ישיבה לומר בישיבה ברכת האורח

מותר. כתב מרן בשולחן ערוך  (סי’ תקמה ס”ג )כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו .  וכתב הרב אליה רבא שהוא הדין אם כותב לאחר בחינם מותר.והביאוהו הכה”ח ס”ק כד והמשנב בשעה”צ אות יג

לא ניתנה תורה למלאכי השרת ונראה שלא התכוונו חז”ל לרגע כמימריה שבאותו זמן זה יחמיץ. באו לאפוקי משהיה ממש

ענבים אין שום דבר מיוחד לשטוף במים

בתותים סוג א’, צריך להוריד את העלה הירוק, להשרות בטיפת סבון עם מים למשך כ 3 דקות ולנקות כל אחד ואחד בעדינות

מבחינת הכשרות אותו דבר בדיוק .רק שני מאפיות שונות

אין להתפלל לפני זמן תפלה אם לא בשעת הדחק, ולכן כאשר אתה יכול להתפלל בזמן – עליך לעשות כן.

רק מעין שלוש

זה לשון מרן שליט”א בשו”ת בית נאמן (ח”א חיו”ד סי’ י”ז): בסיכום: מצות ביעור נוהגת ביין של שביעית בערב פסח של השנה השמינית, שיוציא את היין לרשות הרבים ואומר: “כל מי שצריך או שרוצה לקחת יבוא ויקח”, וחוזר ומכניס לתוך ביתו. ואם יש לו שלשה אנשים בתוך ביתו יכול להפקירו בפניהם ואין צריך להוציאו מחוץ לבית, ואפילו אם הם קרוביו או אוהביו מועיל ההפקר, ובתנאי שאינם סמוכים על שלחנו. ומה טוב שאחר ההפקר יקח כל אחד מהקרובים בקבוק יין או שנים לעצמו, ואח”כ יזכה שוב בעל הבית בשאר היין מן ההפקר שלא ייראה הדבר כמשחק בעלמא. וה’ לא ימנע טוב להולכים בתמים. עכ”ל.