קריאת פרשת זכור ע"י חתן בר מצוה

מגיע להם הנצחה חלופית. מסתמא כל תורם התכוין לכמה שנים טובות. יש לנו בבני-ברק בביהכ”נ “אליהו הנביא” לוח-שיש חדש ובו תורמים משנת תש”ה!

_{(השו”ת מתוך עלון פניני הפרשה מספר 1113).}

ימסור להם, ויגיד להם שנכון שיצאו בשעת התזמורת או ישמשו כמלצרים (יתכן לתת להם חדר צדדי לאכול שם). ואם לא ישמעו – העוון עליהם.

_{(השו”ת מתוך עלון פניני הפרשה מספר 1113).}

אם היא אשה חזקה בנפשה – שתתוודה, ואדרבא תאריך ימים ושנים טובות.

_{(השו”ת מתוך עלון פניני הפרשה מספר 1112).}

נראה שמותר להשתמש במטפחות אלו לספר תורה, ולברך מתוכן את הברכות, וכפי כוונת המייצרים. [ודברי הרמב”ם בתשובה (מהדו’ בלאו סי’ רס”ח) שאסר לרקום פסוקים על טלית, אינם שייכים בנדון זה. וכמובן].

לגבי השאלה האם מותר לכתחילה לייצר ולמכור אותן – הנה אם היה חשש שיגיעו המטפחות לידי אנשים שלא ינהגו בהן את הכבוד הראוי, יש בזה איסור. אבל ככל הנראה, הואיל ומפורסם שהן מטפחות של ס”ת, ואין מוכרין אותן אלא לצורך זה, ואפילו דלת העם נזהרים בתשמישי הס”ת לנהוג בהן כבוד, לכן למעשה לא קיים חשש זה.

בודאי שיכולה.

נוסח הברכה “שככה לו בעולמו” אין משמעותה דוקא בריות שה’ יצר, וא”כ בפשטות אפשר לברך גם על ניר נאה. אך בפוסקים לא מצאתי חידוש זה, ואולי מדברי הרע”ב האלו יש להוכיח כן.

מותר לעשות בשבת אך עדיף להמנע ולעשות ביום ראשון.

יתכן שאתם צודקים שהיום לא כ”כ קיים חשש זה, ומכל מקום מאחר שחז”ל קבעו כן, לא משנים את ההלכה. ובכמה דברים כך הוא שהחשש השתנה ובכל זאת דברי חז”ל קיימים.

יש שיעור מיוחד על העניין הזה באתר- שמעו ותחי נפשכם

כשרות ספרי התורה שלנו לשיטת הרמב”ם – סיכום

במתנות לאביונים יכול ליתן גם שוה כסף כמ”ש בטורי אבן (אבני שהם מגילה דף ז’ ע”א). ועכ”פ מסתבר שדווקא אם יכול להנות משובר זה ביום פורים. וכ”כ הגרש”ז אוירבך זצ”ל בהליכות שלמה (ח”ב פי”ט הכ”ג).