כדאי לברר עם הגבאי בעדינות איזה סגנון של טעויות תיקן בזמנו ועל ידי כך יוכל לשער באומד הדעת להיכן המציאות נוטה וגם יבדוק את סוג הספרים אם הכתיבה מהודרת או בכתיבה שמצוי בה דיבוקים וכו', אם זה קלף משוח שמצוי בו יותר שיתפוצצו האותיות (ובפרט במשיחה עבה). ובמקביל לשכנע אותו בדרכי נועם שעדיף לקרוא בספרי תורה החדשים שהם נאים ומהודרים וקלים לגלילה וכו' ובכל אופן לגבי הספרי תורה הישנים הרי גם ס"ת פסול דעת הרמב"ם שכשרים לברכה וסומכים על דבריו כשיש לספר תורה חזקת כשרות (וע"ע יחו"ד ח"ו ס"ס נ"ד). וא"כ אם אחר הבירור נראה שלא נעשו בס"ת תיקונים הפוסלים אפשר לצרף את דעת הרמב"ם אבל לא בפרשת זכור (וע"ע בתשובת מרן הגר"ע זצ"ל בקובץ ויען שמואל חלק י"ז סימן י"א)