
לתועלת המעיינים, אני רוצה לציין את המובא בהנהגות החוזה מלובלין (בתחילת ספר זאת זכרון), וז"ל: להזהר ....ומהקפדה, כי המעביר על מדותיו מעבירין ממנו כל פשעיו. לזה צריך וטוב לזכור שהכל הוא מהבוב"ה (מהבורא ברוך הוא), כדאיתא: אין אדם נוקף אצבעו וכו'. "אפילו מבעל בחירה", כדאיתא בר"מ אלשיך ז"ל. עכ"ל. הרי שכן היא דעת האלשיך הקדוש ז"ל (ראיתי שציינו שמקור הדברים הוא בפירושו לתהילים סוף מזמור לז). ויש ראיה מיוסף הצדיק, שאמר לאחיו "לא אתם מכרתם אותי הנה כי האלוהים" ולכאורה תמוה לומר כן, ואף שרוצה לנחם אותם ולדבר על לבם, צריך לברור דברי אמת. אלא ודאי שסבר שהבחירה היא לא מוחלטת, כלומר אדם רשאי לבחור ככל העולה על רוחו, אבל השי"ת הוא מחליט אם לאפשר לזה לצאת לפועל, ואם זה יהיה מול אדם כזה או אחר וכדומה. גם דוד המלך ע"ה אמר על שמעי בן גרא: "ה' אמר לו קלל", וכנ"ל. אם יש מי שמחזיק בראיות נוספות ויכול לציינם תע"ב.
הרב רזיאל כהן
ברור שגם מה שנעשה לאדם ע"י בעל בחירה הכל הוא בהשגחה פרטית וברצון הבוי"ת, אבל להנצל מבעל בחירה צריך יותר זכויות, וכמו שאמר דוד "נפלה נא ביד ה' כי רבו רחמיו, וביד אדם אל אפולה"(ש"ב ע"ד י"ד)