זה לא נסתרות אלא הכי למעשה שיש.. אני אחד כזה שיותר טוב לו ללמוד לבד מאשר עם חברותא אם מבחינת העמל שאני לא תלוי בחברותא אלא כל שניה אני יכול ללמוד ועוד..אז בשבילי זה ממש נחוץ ואני לא דואג לשום שכר כלשהו שאני יקבל בשמיים אני רק דואג שאני מתקרב לה' בזה..קראתי בספר של המהר"ר מפראג שהוא אומר משהו כזה (כידוע הוא היה מקובל גדול מאוד בזמן האר"י שהאר"י עצמו העיד עליו שהוא יחיד שנמצא בזמנו שחושב כמהו בתורה)ורציתי לדעת האם הבנתי נכון את דבריו..