מסורה גדולה וקטנה
יש ספר מסורת המסורת של ר’ אליהו בחור, וכן יש ספר מבוא המסורה של ר’ יוסף קלמן.
מה היא ההשקפה הנכונה לגבי לימוד תורה האם כמו שכתב בספר ראשית חכמה שעיקר הלימוד ועיקר החכמה היא היראה והמעשה או שהלימוד היא מטרה בפני עצמה כמו שיטת ה''נפש החיים''? ומה היתה השקפת חכמי ספרד מדורי דורות? אשמח לתשובה מפורטת
עיין מה שכתבתי בעניותי בס"ד במאמר ראשית דעת הנדפס בראש סה"ק אמרות טהרות ח"א ומשם בארה, דנראה שזו מחלוקת ראשונים ואחרונים [ודרך אגב הגרי"ח זצ"ל העתיק דברי הגר"ח מוולאזין זצ"ל בספרו רב פעלים ח"א חאו"ח סס"י א'] ואין בזה נפקותא כ"כ לעבודת ה', דלכ"ע הלומד ואינו מקיים ואינו עושה אינו כלום וכל מעשיך יהיו לשם שמים, וה' יזכנו