בעניין קריאה בתורה
התלשא היא לא מוקדמת במילה, אלא תמיד המיקום של התלשא הוא בצד ימין של המילה, ולכן מה שעושים הקוראים את השני גרשין והתלשא באותו מקום, נראה שהם צודקים. וכן המנהג בישיבת כסא רחמים.
אולי לא הבנתי כל מה שכתבתם אבל נ”ל שעניתי על השאלה.
לפי דעת הרב ברית כהונה, מי קודם בעליית חזן, מפטיר וכד'. אבל שנה ראשונה על אביו או אמו . או נכד על סבו או סבתו כשהגיע יום השנה שלהם. והאם הזכות לנכד מיום שבת שלפני האזכרה?
בברית כהונה (יו"ד מערכת פקידה ) לא ביאר דעתו בזה אבל מדברי מור זקני מוה"ר רבי רחמים חי חויתה הכהן זצ"ל בשו"ת שיירי כהונה ( סימן ק'כ"ו אות א') שם יש הוספת ותיקונים על המבואר בנושאים אלו בברית כהונה, נראה שמי שבבתוך השנה של אביו ואמו קודם לגמרי למי שיש לו אזכרה על דודו, אך אם יש לשני אזכרה על זקנו יש סוברים שחייב בכבודו, יש ליתן גם לו איזה חלק, אך מי שבתוך השנה על הריו לו משפט הבכורה ליקח את עיקר הדברים רק ישיאיר גם לשני . ושוב מצאתי למרן מוהרמ"ק גופיה בשו"ת שואל ונשאל ח"ו (חיו"ד סימן רט"ו) שגם כתב, כן שאף אם יקח הרוב ישאיר אי זה דבר למי שיש לו של זקנו ע"ש
ועל כל פנים יש להזכיר כאן מה שכתב מוה"ר ברית כהונה שכל זה דוקא לפי עיקר הדין, אך היכן שמוכרים המפטיר וכיוצא מי שמרבה במחיר הוא הקודם וכן אם יש תקנות בין המתפללים לפי סדר מסוים או שמתפללים הקבועים קודמים כן יעשו.